1
00:00:06,000 --> 00:00:08,300
‫- כל החומרים בסרט זה תועדו‬
‫על ידי המשטרה, התקשורת -‬

2
00:00:08,366 --> 00:00:09,533
‫- או שהועלו לאינטרנט. -‬

3
00:00:09,600 --> 00:00:12,933
‫- צילומים והודעות פרטיות נמסרו‬
‫על ידי משפחתה וחבריה של שנאן. -‬

4
00:00:13,266 --> 00:00:14,266
‫בלה, בואי הנה.‬

5
00:00:15,500 --> 00:00:19,466
‫היי, חבר'ה. שמי שנאן ווטס.‬

6
00:00:20,000 --> 00:00:21,566
‫אני גרה בפרדריק, קולורדו.‬

7
00:00:21,633 --> 00:00:24,066
‫תגידי "היי", סיסי. תגידי "היי", בלס.‬

8
00:00:24,500 --> 00:00:25,533
‫היי, בלס.‬

9
00:00:25,600 --> 00:00:27,000
‫לא, תגידי "היי".‬

10
00:00:27,066 --> 00:00:28,100
‫היי.‬

11
00:00:28,533 --> 00:00:29,500
‫ו…‬

12
00:00:30,500 --> 00:00:33,033
‫לא לשכוח את דיטר. הינה דיטר.‬

13
00:00:36,066 --> 00:00:38,066
‫אבא לא יעשה את זה אם תמשיכי ליפול.‬

14
00:00:38,133 --> 00:00:39,000
‫באבא!‬

15
00:00:39,066 --> 00:00:40,500
‫כשכריס ואני התחתנו,‬

16
00:00:40,566 --> 00:00:43,900
‫עברנו לכאן אחרי שביקרנו והתאהבנו באזור.‬

17
00:00:43,966 --> 00:00:45,800
‫קולורדו יפהפייה.‬

18
00:00:47,100 --> 00:00:49,133
‫יצרנו לעצמנו חיים כאן.‬

19
00:00:49,200 --> 00:00:51,833
‫כריס מצא מקום עבודה מדהים שדואג לו.‬

20
00:00:52,400 --> 00:00:54,766
‫הם מכבדים אותו, שזה מעולה,‬

21
00:00:54,833 --> 00:00:57,866
‫בכל מקום עבודה. ואנחנו אוהבים להיות כאן.‬

22
00:00:59,533 --> 00:01:02,100
‫אני מכינה עוגיות איטלקיות היום.‬

23
00:01:02,166 --> 00:01:05,666
‫צריך להיזהר, כי סיסי אלרגית ‬
‫לכל מה שאנחנו אוהבים,‬

24
00:01:05,733 --> 00:01:09,366
‫עוגיות פיסטוק ועוגיות אגוזים.‬

25
00:01:09,433 --> 00:01:12,766
‫אבל הבחור הזה כאן, הוא ישטוף את כל הכלים.‬

26
00:01:14,900 --> 00:01:15,933
‫זה אני.‬

27
00:01:16,000 --> 00:01:17,933
‫אני מעדיפה לאפות ואז הוא ינקה.‬

28
00:01:18,000 --> 00:01:19,666
‫אני אעשה הכול.‬
‫-אוכל את זה אחר כך.‬

29
00:01:19,733 --> 00:01:20,566
‫רואים?‬

30
00:01:24,166 --> 00:01:25,200
‫נחמד.‬

31
00:01:25,266 --> 00:01:27,000
‫נחזור עם סיסי ובלה אחר כך.‬

32
00:01:27,066 --> 00:01:28,966
‫ונעשה את קריאות העידוד "קדימה , סטילרס!".‬

33
00:01:29,033 --> 00:01:30,300
‫כי הן אוהבות את זה.‬

34
00:01:30,800 --> 00:01:32,266
‫תגידו, "קדימה, סטילרס!".‬

35
00:01:32,966 --> 00:01:34,000
‫טוב, חבר'ה.‬

36
00:01:34,066 --> 00:01:35,900
‫נדבר שוב בקרוב. ביי.‬

37
00:01:35,966 --> 00:01:38,500
‫- סרט תיעודי מקורי של NETFLIX -‬

38
00:01:44,800 --> 00:01:51,800
‫- 13 באוגוסט -‬

39
00:01:59,933 --> 00:02:06,933
‫- ניקול אטקינסון מתקשרת…‬
‫שיחה שלא נענתה -‬

40
00:02:10,300 --> 00:02:14,700
‫- שיחה שלא נענתה‬
‫שתי שיחות שלא נענו -‬

41
00:02:17,433 --> 00:02:21,200
‫- 08:55 ‬
‫רק רציתי לבדוק שאת בסדר. -‬

42
00:02:26,000 --> 00:02:30,333
‫- 09:21‬
‫תעדכני אותי איך הלכה הפגישה -‬

43
00:02:35,166 --> 00:02:38,933
‫- 11:46 אני מאוד מודאגת לגבייך‬
‫אני בדרך לבית שלך. -‬

44
00:02:44,800 --> 00:02:46,600
‫שמי ניקול, ואני מתקשרת‬

45
00:02:46,666 --> 00:02:48,600
‫כי אני מודאגת לגבי חברה שלי.‬

46
00:02:48,666 --> 00:02:51,733
‫הורדתי אותה בביתה בשתיים בלילה.‬

47
00:02:51,800 --> 00:02:54,400
‫לא הצלחתי להשיג אותה הבוקר.‬

48
00:02:54,466 --> 00:02:56,666
‫הלכתי לבית שלה והמכונית שלה שם.‬

49
00:02:56,733 --> 00:02:59,300
‫אבל היא לא עונה לדלת או לטלפונים.‬

50
00:02:59,366 --> 00:03:01,166
‫היא לא עונה להודעות שלי.‬

51
00:03:01,700 --> 00:03:04,366
‫יש להם שתי ילדות קטנות, בנות שלוש וארבע.‬

52
00:03:04,433 --> 00:03:06,933
‫הבית דומם, אין בו שום תנועה.‬

53
00:03:07,000 --> 00:03:07,900
‫איך קוראים לה?‬

54
00:03:07,966 --> 00:03:09,133
‫שנאן ווטס.‬

55
00:03:09,200 --> 00:03:13,166
‫טוב, נדאג שיעבור שם שוטר ברגע שנוכל.‬

56
00:03:13,966 --> 00:03:15,500
‫אני רק מציעה לך‬

57
00:03:15,566 --> 00:03:18,666
‫לא לנסות להיכנס לבית או משהו כזה.‬

58
00:03:21,933 --> 00:03:23,133
‫מה שלומכם?‬
‫-היי.‬

59
00:03:23,200 --> 00:03:24,400
‫את ניקול?‬
‫-כן.‬

60
00:03:24,466 --> 00:03:25,500
‫בסדר, מה קורה?‬

61
00:03:25,566 --> 00:03:29,566
‫אז, חברתי ואני נסענו מחוץ לעיר‬
‫לנסיעת עסקים בסופ"ש.‬

62
00:03:29,633 --> 00:03:30,966
‫בסדר.‬
‫-הורדתי אותה‬

63
00:03:31,033 --> 00:03:33,866
‫בשעה שתיים בבוקר.‬
‫היא הייתה מאוד נסערת במהלך הסופ"ש.‬

64
00:03:33,933 --> 00:03:37,066
‫לא אכלה ושתתה כרגיל, ניסינו לאלץ אותה.‬

65
00:03:40,333 --> 00:03:41,566
‫שנאן, את בבית?‬

66
00:03:46,866 --> 00:03:49,133
‫היה לה תור לרופא הבוקר ב־09:00,‬

67
00:03:49,200 --> 00:03:51,066
‫והיא לא הלכה לרופא.‬

68
00:03:51,133 --> 00:03:53,900
‫טוב, אין תשובה בטלפון, הבעל בדרך.‬

69
00:03:53,966 --> 00:03:54,800
‫כן.‬

70
00:03:54,866 --> 00:03:57,200
‫אתה לא יכול להיכנס אלא אם כן יש סימנים…‬

71
00:03:57,266 --> 00:04:01,033
‫כן, אני צריך לקבל את הסכמתו להיכנס פנימה.‬

72
00:04:06,400 --> 00:04:08,566
‫ייתכן שסבא וסבתא באו לקחת אותן.‬

73
00:04:08,633 --> 00:04:12,266
‫זה יכול להיות הרבה דברים.‬
‫היא השאירה את הטלפון, הטלפון שלה מת.‬

74
00:04:12,666 --> 00:04:15,133
‫מה שלומך? ראית את השכנים שלך היום?‬

75
00:04:15,933 --> 00:04:17,066
‫לא? בסדר.‬

76
00:04:17,133 --> 00:04:18,500
‫למה? מה קורה?‬

77
00:04:18,566 --> 00:04:20,300
‫אנחנו פשוט מנסים לאתר אותה.‬

78
00:04:20,366 --> 00:04:22,366
‫נראה היה שהיא לא הרגישה הכי טוב.‬

79
00:04:22,666 --> 00:04:24,100
‫הם פשוט מודאגים.‬

80
00:04:29,400 --> 00:04:33,000
‫סנדי, האם יש קוד לפתיחת החנייה מבחוץ?‬

81
00:04:34,133 --> 00:04:34,966
‫מהו?‬

82
00:04:36,566 --> 00:04:37,700
‫אלה ההורים שלה.‬

83
00:04:39,466 --> 00:04:41,833
‫פרנק, מה הקוד לחנייה?‬

84
00:04:42,833 --> 00:04:45,300
‫הבית של שנאן. השוטרים שם.‬

85
00:04:45,366 --> 00:04:48,900
‫טוב, אני לא יכול להיכנס,‬
‫אבל אם הם יאפשרו לך להיכנס,‬

86
00:04:48,966 --> 00:04:51,900
‫אני צריך אישור של בעל הנכס להיכנס.‬

87
00:04:51,966 --> 00:04:53,100
‫מה קורה?‬

88
00:04:54,466 --> 00:04:57,066
‫בסדר… טוב, הוא בעל הנכס.‬

89
00:04:57,133 --> 00:04:59,733
‫הוא אמר לי ששנאן הייתה אצל חברה.‬

90
00:05:00,733 --> 00:05:02,466
‫אנחנו יודעים מי זו?‬
‫-אנו יודעים מי?‬

91
00:05:02,533 --> 00:05:03,400
‫יש מספר טלפון?‬

92
00:05:03,733 --> 00:05:04,566
‫הוא לא אמר.‬

93
00:05:09,266 --> 00:05:14,800
‫שנאן, את בבית? זה המשטרה,‬
‫אם יש כאן מישהו, השמע קול!‬

94
00:05:21,633 --> 00:05:23,566
‫ניקי.‬
‫-אני כאן, תמשיכי לדבר.‬

95
00:05:24,000 --> 00:05:26,633
‫כן, תשאירי אותי על הקו.‬
‫-בסדר, מפנה את הדרך.‬

96
00:05:31,366 --> 00:05:32,833
‫סקוט, מה שלומך?‬
‫-מה נשמע?‬

97
00:05:33,800 --> 00:05:35,800
‫אז זה הרכב היחיד שיש לה?‬

98
00:05:35,866 --> 00:05:38,300
‫רק אחד ש… כן.‬
‫-שהיא נוהגת בו? בסדר.‬

99
00:05:40,066 --> 00:05:41,433
‫אפשר להיכנס לבית?‬

100
00:05:42,266 --> 00:05:43,100
‫הוא יכול.‬

101
00:05:44,166 --> 00:05:46,700
‫כלומר, זה תלוי בו. זה הבית שלו, כי…‬

102
00:05:47,600 --> 00:05:50,866
‫ניקי, אני מרשה לך להיכנס לבית של בתי.‬

103
00:05:50,933 --> 00:05:52,300
‫אכפת לך שאכנס, כריס?‬

104
00:05:52,600 --> 00:05:53,900
‫בסדר.‬
‫-טוב.‬

105
00:05:53,966 --> 00:05:55,933
‫כן, אתה יכול להיכנס.‬
‫-בסדר.‬

106
00:05:58,200 --> 00:06:00,133
‫אני בודק את הבית בהסכמה.‬

107
00:06:00,666 --> 00:06:02,566
‫בדקת למעלה? היא לא שם?‬

108
00:06:02,633 --> 00:06:05,866
‫אני רק רוצה לוודא שהיא לא התעלפה. ‬
‫היא חולת סוכרת?‬

109
00:06:05,933 --> 00:06:07,733
‫לא, אם נופל לה הסוכר…‬
‫-אני אשאל אותה.‬

110
00:06:15,366 --> 00:06:17,433
‫ההורים שלה מחוץ למדינה?‬

111
00:06:18,566 --> 00:06:20,966
‫הם בצד השני של המדינה, בצפון קרוליינה.‬

112
00:06:21,533 --> 00:06:23,100
‫כן, אז זה לא יקרה.‬

113
00:06:28,333 --> 00:06:30,166
‫והשמיכות של הבנות נעלמו.‬

114
00:06:33,566 --> 00:06:36,000
‫השמיכות שהן ישנות איתן.‬
‫הן לא זזות בלעדיהן.‬

115
00:06:36,066 --> 00:06:36,933
‫בסדר.‬

116
00:06:38,233 --> 00:06:42,000
‫שום דבר אחר לא חסר?‬
‫רק דברים שהיית לוקח לטיול מהיר?‬

117
00:06:46,466 --> 00:06:49,633
‫הטלפון שלה.‬
‫-הטלפון שלה כאן?‬

118
00:06:53,800 --> 00:06:55,733
‫היא עובדת?‬
‫-כן, היא עובדת מהבית.‬

119
00:06:55,800 --> 00:06:58,166
‫אה, מהבית?‬
‫-היא עובדת והיא תלויה בו.‬

120
00:07:02,800 --> 00:07:05,400
‫כשהדבר הזה יופעל שוב, הוא יתפוצץ.‬

121
00:07:05,466 --> 00:07:07,800
‫כן, זה בטוח.‬
‫-זה מה שכריס אמר.‬

122
00:07:08,966 --> 00:07:10,766
‫הוא היה מכובה?‬
‫-כן.‬

123
00:07:13,433 --> 00:07:16,333
‫אז, זה 131, 18, 19.‬

124
00:07:18,966 --> 00:07:21,300
‫- 07:40‬
‫אם לקחת את הילדות, תודיעי לי איפה הן! -‬

125
00:07:21,366 --> 00:07:22,533
‫מה הדבר הראשון?‬

126
00:07:23,233 --> 00:07:24,133
‫עומד להתפוצץ.‬

127
00:07:24,600 --> 00:07:28,100
‫- 11:43‬
‫היי מאמא, את בסדר? בבקשה תני לנו סימן -‬

128
00:07:29,066 --> 00:07:30,866
‫- 12:00‬
‫תוכלי להתקשר אליי בבקשה? -‬

129
00:07:31,833 --> 00:07:33,600
‫- 13:19 ‬
‫אני בדרך הביתה. בבקשה תהיי שם -‬

130
00:07:33,666 --> 00:07:34,666
‫במה היא עובדת?‬

131
00:07:34,733 --> 00:07:37,466
‫היא עובדת בחברת מכירות ישירות‬
‫בשם "ת'רייב".‬

132
00:07:37,500 --> 00:07:39,666
‫- 13:19‬
‫איפה את? -‬

133
00:07:39,766 --> 00:07:42,266
‫זה הארנק שלה?‬
‫-זה הארנק שלה. התרופות שלה בפנים?‬

134
00:07:42,333 --> 00:07:43,933
‫היא לוקחת את אלה…‬

135
00:07:45,333 --> 00:07:47,000
‫התרופות שלה עדיין כאן.‬

136
00:07:47,066 --> 00:07:48,600
‫ומה עם הטלפון הנייד?‬

137
00:07:48,700 --> 00:07:50,633
‫- יום הזאבת הבין־לאומי! #זאבת #ברכות -‬

138
00:07:50,700 --> 00:07:51,533
‫היי, כולם.‬

139
00:07:51,600 --> 00:07:55,200
‫אז אני אחכה שעוד אנשים יכנסו לכאן…‬

140
00:07:56,100 --> 00:08:00,200
‫ואני רק רוצה שתכירו קצת מהסיפור שלי.‬

141
00:08:01,033 --> 00:08:05,066
‫הייתי הרבה זמן במקום בו הרגשתי‬
‫מאוד חסרת ביטחון.‬

142
00:08:05,133 --> 00:08:06,233
‫הייתי נשואה,‬

143
00:08:06,300 --> 00:08:08,866
‫חוויתי גירושים נוראים,‬

144
00:08:08,933 --> 00:08:12,833
‫והקשר הזה גזל ממני הרבה.‬

145
00:08:12,900 --> 00:08:15,733
‫הוא גזל את הביטחון העצמי שלי, ‬
‫הוא גזל הכול.‬

146
00:08:15,800 --> 00:08:18,300
‫הוא פשוט גזל ממני הכול.‬

147
00:08:18,966 --> 00:08:20,433
‫אבל אני לא תבוסתנית.‬

148
00:08:21,566 --> 00:08:23,266
‫והמטרה שלי הייתה לקנות בית.‬

149
00:08:23,333 --> 00:08:26,800
‫המשפחה שלי איננה עשירה.‬
‫תמיד עבדנו קשה עבור מה שהיה לנו.‬

150
00:08:27,266 --> 00:08:32,000
‫כך שעבדתי, עבדתי ועבדתי.‬

151
00:08:32,066 --> 00:08:35,033
‫הייתי בת 25 כשבניתי את הבית הראשון שלי.‬

152
00:08:35,100 --> 00:08:39,300
‫והרגשתי שזה היה ההישג הכי גדול שלי,‬

153
00:08:39,366 --> 00:08:41,033
‫כי עשיתי את זה לבדי.‬

154
00:08:41,100 --> 00:08:43,600
‫עשיתי את זה בעבודה מייגעת.‬

155
00:08:47,033 --> 00:08:51,633
‫ואז, לפני עשר שנים,‬
‫עברתי מלהיות הכי אנרגטית, הכי שמחה.‬

156
00:08:51,700 --> 00:08:53,966
‫התחלתי לאבד הרבה מהשיער שלי.‬

157
00:08:54,566 --> 00:08:57,266
‫הרגשתי שיש לי שפעת כל הזמן.‬

158
00:08:57,633 --> 00:08:59,233
‫הרגשתי אומללה.‬

159
00:08:59,300 --> 00:09:04,766
‫ואז אובחנתי כחולת זאבת,‬
‫שהיא מחלה אוטואימונית.‬

160
00:09:04,833 --> 00:09:09,900
‫עברתי את אחת התקופות האפלות בחיי,‬
‫ואז פגשתי את כריס.‬

161
00:09:09,966 --> 00:09:12,800
‫ולא יכולתי לבקש מאלוהים אדם טוב יותר.‬

162
00:09:13,833 --> 00:09:16,333
‫היא לא מתעלפת או חווה פרכוסים או משהו כזה?‬

163
00:09:16,400 --> 00:09:19,333
‫לא, כלומר… מזמן.‬

164
00:09:20,200 --> 00:09:22,900
‫היא הייתה בתאונת דרכים, וחשבו שזה קשור.‬

165
00:09:22,966 --> 00:09:26,133
‫אבל היא לוקחת אימיטרקס נגד מיגרנות.‬

166
00:09:26,200 --> 00:09:29,200
‫בחודש שעבר היא לקחה יותר אימיטרקס מאי פעם,‬

167
00:09:29,266 --> 00:09:31,700
‫אבל זה כי היא הייתה בצפון קרוליינה,‬
‫עם הלחות‬

168
00:09:31,766 --> 00:09:34,933
‫וכל זה. היא הייתה שם שישה שבועות וחזרנו…‬

169
00:09:36,166 --> 00:09:40,633
‫ביום שני או שלישי,‬
‫ואז היא טסה לאריזונה בשישי בבוקר.‬

170
00:09:41,166 --> 00:09:44,566
‫והיא חזרה אמש… בסביבות 02:00.‬

171
00:09:44,633 --> 00:09:47,433
‫הטיסה עוכבה. היא יצאה בערך ב־23:00. ‬
‫היא הגיעה ב־02:00.‬

172
00:09:47,500 --> 00:09:48,333
‫בסדר.‬

173
00:09:48,400 --> 00:09:51,266
‫יצאתי לעבודה הבוקר בערך ב־05:15, 05:30.‬

174
00:09:53,900 --> 00:09:56,633
‫מה אתה עושה?‬
‫-אני עובד בנפט וגז, "אנדרקו".‬

175
00:09:56,700 --> 00:09:58,466
‫מה אתה עושה עבורם?‬
‫-מפעיל.‬

176
00:10:10,366 --> 00:10:11,566
‫טבעת הנישואים שלה כאן?‬

177
00:10:13,500 --> 00:10:16,366
‫זה היה על השידה, ליד צד המיטה שלה.‬

178
00:10:17,733 --> 00:10:20,466
‫לא היה שום פתק או משהו ליד טבעת הנישואים?‬

179
00:10:20,533 --> 00:10:21,366
‫לא.‬

180
00:10:28,733 --> 00:10:31,166
‫לא חיפשתי בן זוג,‬

181
00:10:31,233 --> 00:10:33,500
‫ופתאום קיבלתי בקשת חברות.‬

182
00:10:34,033 --> 00:10:36,166
‫אמרתי, "שיהיה, הרי לעולם לא אפגוש אותו.‬

183
00:10:36,233 --> 00:10:38,533
‫הוא רק חבר בפייסבוק. יש לי מיליון כאלה."‬

184
00:10:38,600 --> 00:10:41,766
‫אבל העניין בפייסבוק הוא שבסוף‬
‫כנראה שתפגוש את האדם.‬

185
00:10:42,833 --> 00:10:47,433
‫כשפגשתי את כריס, הרחקתי אותו,‬
‫נתתי לו פתח יציאה בכל יום.‬

186
00:10:47,500 --> 00:10:49,566
‫הוא בא לקולונוסקופיה שלי.‬

187
00:10:49,633 --> 00:10:53,433
‫עיניתי אותו. דחיתי אותו.‬

188
00:10:54,200 --> 00:10:55,200
‫אבל הוא נשאר.‬

189
00:10:55,966 --> 00:10:58,866
‫והוא נשאר, כי הוא היה האחד בשבילי.‬

190
00:11:02,800 --> 00:11:05,033
‫לא יכולתי לבקש גבר טוב יותר עבורה.‬

191
00:11:05,566 --> 00:11:06,800
‫- פרנק רוזק‬
‫אביה של שנאן -‬

192
00:11:06,866 --> 00:11:08,666
‫הוא גורם לה לחייך והיא גורמת לו לחייך.‬

193
00:11:09,133 --> 00:11:10,533
‫אלוהים יברך את שניכם.‬

194
00:11:11,900 --> 00:11:14,033
‫אני אוהב את שניכם. אתם נראים נפלא ביחד.‬

195
00:11:14,100 --> 00:11:15,066
‫- פרנקי‬
‫אחיה של שנאן -‬

196
00:11:15,133 --> 00:11:17,833
‫היא חיפשה בחור טוב כל חייה.‬

197
00:11:18,366 --> 00:11:20,066
‫לא יכולתי לבקש מישהו טוב יותר.‬

198
00:11:20,900 --> 00:11:22,233
‫אני אוהב אתכם.‬

199
00:11:29,300 --> 00:11:33,333
‫ועכשיו יש לנו שני ילדים.‬
‫אנחנו גרים בקולורדו.‬

200
00:11:33,400 --> 00:11:37,166
‫והוא הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי.‬

201
00:11:37,566 --> 00:11:39,166
‫אל תאכל את צב!‬

202
00:11:39,233 --> 00:11:41,733
‫הוא תפס את צב!‬

203
00:11:43,733 --> 00:11:45,033
‫זה בהחלט מוזר.‬

204
00:11:45,733 --> 00:11:47,633
‫אני לא יודע מה עליי לעשות.‬

205
00:11:47,700 --> 00:11:50,866
‫כדאי שאצא לנסיעה במסלולים הרגילים שלה?‬

206
00:11:52,066 --> 00:11:54,500
‫לאן היא בדרך כלל הולכת?‬
‫-כאילו, כמו…‬

207
00:11:56,500 --> 00:11:59,600
‫לנסוע, כאילו, במסלול שבו‬
‫היא לוקחת את הילדות לביה"ס.‬

208
00:12:00,466 --> 00:12:04,233
‫אנשים שאני מכיר שגרים…‬
‫קריסטן גרה בכיוון ההוא.‬

209
00:12:04,300 --> 00:12:07,466
‫אלה האנשים היחידים…‬
‫המסלולים היחידים שאני יודע שנסעה בהם.‬

210
00:12:08,033 --> 00:12:11,333
‫היא הולכת לביתם לעתים קרובות?‬
‫-לא הרבה, אבל…‬

211
00:12:14,600 --> 00:12:18,166
‫השכן שם אמר שיש לו מצלמה שפונה לרחוב.‬

212
00:12:24,166 --> 00:12:26,033
‫היא עובדת כל הזמן?‬

213
00:12:26,100 --> 00:12:27,166
‫כן.‬
‫-מקליטה?‬

214
00:12:27,233 --> 00:12:30,966
‫כן, כל תנועה ש…‬
‫-בסדר, אז זה לפי תנועה.‬

215
00:12:31,300 --> 00:12:32,600
‫כל פעם שיש תנועה.‬

216
00:12:32,666 --> 00:12:36,833
‫רואים מכוניות שנוסעות מהרחוב הזה, ‬
‫מהרחוב ההוא.‬

217
00:12:38,900 --> 00:12:41,233
‫זה הוא ב־05:17.‬

218
00:12:42,500 --> 00:12:46,533
‫אני בדרך כלל חונה בצד‬
‫כדי להכניס הכול חזרה.‬

219
00:12:46,600 --> 00:12:49,866
‫שיהיה קל יותר במקום לסחוב הכול, ‬
‫כלים שהייתי צריך להכניס.‬

220
00:12:56,633 --> 00:13:00,033
‫כי אם הייתה איזושהי פעילות בחוץ,‬
‫זה היה מתועד.‬

221
00:13:00,100 --> 00:13:03,000
‫נכון.‬
‫-היו לנו בעיות בשבוע שעבר,‬

222
00:13:03,066 --> 00:13:06,966
‫כשאנשים גנבו דברים מהחניות ודברים כאלה.‬

223
00:13:07,033 --> 00:13:10,533
‫והייתי צריך להחנות…‬
‫-אתה חונה ממש כאן.‬

224
00:13:10,600 --> 00:13:14,433
‫ראיתי מישהו שמנסה לפרוץ עם מברג שטוח.‬

225
00:13:15,133 --> 00:13:17,700
‫שם.‬
‫-כן, לא רואים כלום.‬

226
00:13:19,133 --> 00:13:21,966
‫ואין כלום בהמשך היום?‬
‫-לא, זה הכול.‬

227
00:13:25,933 --> 00:13:27,333
‫היא גם בהיריון, אדוני.‬

228
00:13:27,933 --> 00:13:30,000
‫באיזה חודש?‬
‫-שבוע 14, 15.‬

229
00:13:33,933 --> 00:13:36,066
‫- כך נודע לכריס -‬

230
00:13:36,133 --> 00:13:37,700
‫- אופס… עשינו את זה שוב -‬

231
00:13:48,766 --> 00:13:50,166
‫עשינו את זה שוב.‬

232
00:13:52,700 --> 00:13:54,066
‫אני אוהב את החולצה.‬

233
00:13:54,766 --> 00:13:55,900
‫באמת?‬
‫-באמת.‬

234
00:13:56,233 --> 00:13:57,666
‫זה אדיר.‬

235
00:13:58,266 --> 00:13:59,666
‫אז ורוד פירושו?‬

236
00:13:59,733 --> 00:14:01,133
‫זו רק הבדיקה.‬
‫-אני יודע.‬

237
00:14:01,200 --> 00:14:03,133
‫הייתי… כי ורוד זה אומר בנות?‬

238
00:14:03,200 --> 00:14:04,033
‫אני לא יודעת.‬

239
00:14:05,100 --> 00:14:07,233
‫זו רק הבדיקה.‬
‫-זה אדיר.‬

240
00:14:12,533 --> 00:14:15,766
‫כנראה שכשרוצים, זה אכן קורה.‬

241
00:14:16,566 --> 00:14:17,400
‫וואו.‬

242
00:14:18,733 --> 00:14:19,766
‫נחשו מה, בנות?‬

243
00:14:19,833 --> 00:14:21,700
‫נחשי מה, סיסי?‬

244
00:14:23,166 --> 00:14:25,566
‫יש תינוק בבטן של אימא.‬

245
00:14:28,533 --> 00:14:30,766
‫בטן… תינוק.‬

246
00:14:30,833 --> 00:14:32,900
‫בבטן של אימא, טיפשונת.‬

247
00:14:32,966 --> 00:14:34,133
‫זה בבטן שלי.‬

248
00:14:34,600 --> 00:14:38,866
‫כריס רוצה בן. אני מקווה בשבילו שזה בן. ‬
‫זה ישמח אותו.‬

249
00:14:39,600 --> 00:14:43,700
‫אנחנו הולכים לאולטרסאונד הראשון שלנו‬
‫בסביבות שלוש… שלוש ורבע. ‬

250
00:14:46,000 --> 00:14:48,000
‫ואני קצת לחוצה.‬

251
00:14:49,733 --> 00:14:53,133
‫כי בכל פעם שאת הולכת זה כזה,‬
‫"זה אחד? זה שניים?‬

252
00:14:53,200 --> 00:14:54,233
‫יש שם שלושה?"‬

253
00:14:54,300 --> 00:14:56,766
‫היי, בלה, כמה תינוקות יש לי בבטן?‬

254
00:14:56,833 --> 00:14:57,666
‫חמישה.‬

255
00:14:57,733 --> 00:15:00,933
‫וואו!‬
‫-וואו!‬

256
00:15:01,000 --> 00:15:02,366
‫זה הרבה תינוקות.‬

257
00:15:02,433 --> 00:15:04,733
‫אני לא יכולה להגיד לכם כמה בורכתי.‬

258
00:15:05,533 --> 00:15:06,366
‫- אירועי חיים -‬

259
00:15:06,766 --> 00:15:08,633
‫נאמר לי שלא אוכל להביא ילדים.‬

260
00:15:08,700 --> 00:15:09,966
‫זאת סיסי, בלה?‬

261
00:15:11,466 --> 00:15:12,366
‫תגיד, "סיסי".‬

262
00:15:14,866 --> 00:15:18,966
‫אבל היו לי שתי בנות יפות,‬
‫"מפלצות קטנות" כמו שאני קוראת להן.‬

263
00:15:19,700 --> 00:15:20,866
‫היא נראית בהלם.‬

264
00:15:21,566 --> 00:15:22,566
‫תגידי "היי".‬

265
00:15:22,633 --> 00:15:25,800
‫סיסי לא מפסיקה, פשוטו כמשמעו.‬

266
00:15:25,866 --> 00:15:29,600
‫בלה בדיוק בגיל בו היא מתחילה‬
‫לדעת מה היא רוצה בחיים.‬

267
00:15:29,666 --> 00:15:31,233
‫היא רוצה להיות…‬

268
00:15:32,866 --> 00:15:35,133
‫אלזה כשתגדל.‬

269
00:15:40,700 --> 00:15:43,833
‫תודה שהקדשת את זמנך.‬
‫-תודה רבה.‬

270
00:15:43,900 --> 00:15:46,200
‫בתקווה שיתגלה משהו.‬
‫-כן.‬

271
00:15:54,066 --> 00:15:55,000
‫אכפת לך אם אני…‬

272
00:15:55,066 --> 00:15:58,200
‫פשוט תלך לדבר איתו.‬
‫אני רק ארשום את הפרטים שלו מהר.‬

273
00:15:59,133 --> 00:16:00,866
‫הוא לא מתנהג נורמלי.‬
‫-לא?‬

274
00:16:02,100 --> 00:16:03,600
‫הוא מאוד חסר מנוחה.‬

275
00:16:04,666 --> 00:16:07,800
‫הוא אף פעם לא מתנדנד קדימה ואחורה.‬
‫ואם תביט פה…‬

276
00:16:11,766 --> 00:16:14,500
‫הוא אף פעם לא מעמיס דברים‬
‫בכניסה ויציאה מהחנייה.‬

277
00:16:14,566 --> 00:16:15,400
‫בסדר.‬

278
00:16:17,233 --> 00:16:21,433
‫הוא בדרך כלל… תשאל אותם.‬
‫הוא בדרך כלל שקט, מאופק מאוד.‬

279
00:16:21,500 --> 00:16:24,766
‫הוא אף פעם לא מדבר,‬
‫אז העובדה שהוא פה ולא מפסיק לקשקש…‬

280
00:16:24,833 --> 00:16:27,233
‫גורמת לי לחשוד.‬

281
00:16:27,300 --> 00:16:30,033
‫כן, אבל שים את עצמך במצבו.‬

282
00:16:30,100 --> 00:16:30,966
‫אני מסכים.‬

283
00:16:31,033 --> 00:16:33,966
‫אתה יודע, כל אחד יהיה לחוץ.‬
‫אתה לא יודע מה לעשות.‬

284
00:16:35,766 --> 00:16:38,566
‫לכל החברים שלכם יש ילדים באותו גיל?‬

285
00:16:38,633 --> 00:16:40,033
‫אז, זה קשה?‬
‫-זה ממש קשה.‬

286
00:16:40,100 --> 00:16:43,366
‫כלומר, מיצינו… מיציתי את כל האפשרויות‬
‫בכל הנוגע לחברים.‬

287
00:16:43,433 --> 00:16:47,300
‫לניקי היו יותר, כי היא אישה… ו…‬

288
00:16:48,400 --> 00:16:52,366
‫זה כל מה שיכולנו לעשות‬
‫מבחינת החברים שאפשר לחשוב עליהם.‬

289
00:16:52,433 --> 00:16:55,433
‫אתה רוצה את הכרטיס שלי או משהו?‬
‫-אני אקח אותו.‬

290
00:16:55,500 --> 00:16:59,000
‫תתקשר למספר הזה, הוא זמין 24 שעות ביממה.‬
‫אז…‬

291
00:16:59,066 --> 00:17:01,600
‫טוב, מעולה.‬
‫-פשוט תשאיר פרטי התקשרות,‬

292
00:17:01,666 --> 00:17:04,033
‫ושוטר יחזור אליך מייד.‬
‫-תודה.‬

293
00:17:04,100 --> 00:17:05,433
‫בסדר, תודה. ‬
‫-תודה.‬

294
00:17:07,700 --> 00:17:12,033
‫אני מודאגת מאוד, אני לא יודעת היכן היא.‬
‫זה ממש לא אופייני לה.‬

295
00:17:12,566 --> 00:17:15,400
‫זה לא בסדר. אני לא יודע מה לעשות עכשיו.‬

296
00:17:16,466 --> 00:17:19,466
‫אם הם בסכנה, זה מה שקורע אותי עכשיו.‬

297
00:17:26,666 --> 00:17:31,033
‫- 14 באוגוסט -‬

298
00:17:31,100 --> 00:17:32,600
‫- יום 1 להיעלמות -‬

299
00:17:32,666 --> 00:17:35,133
‫- יום 2 להיעלמות -‬

300
00:17:35,200 --> 00:17:37,233
‫זה השוטר גודמן, משטרת פרדריק.‬

301
00:17:37,300 --> 00:17:38,700
‫כן, זה כריס ווטס.‬

302
00:17:38,766 --> 00:17:43,066
‫אנחנו מנסים לאסוף מידע על אשתך והילדים‬

303
00:17:43,133 --> 00:17:45,000
‫כדי לפרסם התראות.‬

304
00:17:45,066 --> 00:17:48,533
‫בלה, אתה יודע מה הגובה, המשקל, ‬
‫צבע השיער והעיניים שלה?‬

305
00:17:48,600 --> 00:17:51,466
‫הגובה כ־106 ס"מ.‬

306
00:17:51,566 --> 00:17:52,633
‫בסדר.‬

307
00:17:52,700 --> 00:17:55,400
‫המשקל כ־18 ק"ג.‬

308
00:17:55,466 --> 00:17:59,100
‫צבע השיער חום, צבע העיניים גם חום.‬

309
00:17:59,766 --> 00:18:02,366
‫טוב, יש לה צלקות, סימנים, קעקועים?‬

310
00:18:03,233 --> 00:18:04,100
‫לא.‬

311
00:18:04,166 --> 00:18:06,133
‫בסדר, ועכשיו לגבי סלסט.‬

312
00:18:06,200 --> 00:18:10,833
‫היא… כ־94 ס"מ.‬

313
00:18:10,900 --> 00:18:13,366
‫כ־17 ק"ג, שיער בלונדיני.‬

314
00:18:13,433 --> 00:18:15,166
‫עיניים?‬
‫-עיני חום־אגוז.‬

315
00:18:15,233 --> 00:18:16,066
‫חום־אגוז.‬

316
00:18:16,666 --> 00:18:18,933
‫טוב. ושוב, בלי צלקות, סימנים, קעקועים?‬

317
00:18:19,500 --> 00:18:20,900
‫לא.‬
‫-בסדר.‬

318
00:18:20,966 --> 00:18:23,733
‫האם לשנאן יש צלקות, סימנים או קעקועים?‬

319
00:18:24,400 --> 00:18:27,800
‫יש לה צלקת על המצח שמופיעה רק מדי פעם,‬

320
00:18:27,866 --> 00:18:31,700
‫מהתאונה ההיא שהייתה לה לפני הרבה זמן,‬
‫ללא קעקועים.‬

321
00:18:31,766 --> 00:18:36,233
‫טוב, אם תשמע משהו,‬
‫תודיע לנו מייד, מן הסתם.‬

322
00:18:36,300 --> 00:18:39,866
‫ואם תחשוב על משהו שעשוי לעזור לנו.‬

323
00:18:39,933 --> 00:18:42,300
‫תודה רבה, אדוני.‬
‫-בסדר, ביי.‬

324
00:18:42,366 --> 00:18:43,200
‫ביי.‬

325
00:18:59,366 --> 00:19:01,633
‫היי. השוטרת וונדט ממשטרת פרדריק.‬

326
00:19:01,700 --> 00:19:04,000
‫היינו פה קודם והשארנו עלון על הדלת שלך?‬

327
00:19:04,066 --> 00:19:05,033
‫כן.‬

328
00:19:08,033 --> 00:19:11,133
‫ראית את האישה הזאת?‬
‫-אלוהים, ראיתי אותה בפייסבוק.‬

329
00:19:11,200 --> 00:19:12,566
‫פייסבוק, בסדר.‬

330
00:19:12,633 --> 00:19:15,633
‫היא גרה באזור?‬
‫-כן, היא גרה כאן.‬

331
00:19:16,900 --> 00:19:18,566
‫אני אשים לב.‬

332
00:19:18,633 --> 00:19:22,633
‫משהו שונה במהלך, לא יודע,‬
‫יומיים, שלושת הימים האחרונים?‬

333
00:19:23,133 --> 00:19:25,866
‫רכבים מוזרים, רעשים מוזרים, אורות מוזרים?‬

334
00:19:26,333 --> 00:19:28,633
‫היה כאן טנדר אתמול.‬

335
00:19:28,700 --> 00:19:31,000
‫למעשה, לכן חשבתי שאתם כאן אתמול.‬

336
00:19:31,066 --> 00:19:33,133
‫אולי מישהו התלונן על…‬
‫-בסדר.‬

337
00:19:33,200 --> 00:19:37,566
‫שלא ראיתי קודם לכן.‬
‫-איזה סוג של טנדר?‬

338
00:19:39,533 --> 00:19:42,166
‫זה היה בערך אפור־פלדה.‬

339
00:19:43,033 --> 00:19:45,033
‫אל תשאל אותי איזה יצרן.‬
‫-בסדר.‬

340
00:19:45,100 --> 00:19:49,000
‫או שנה, אבל זה היה בשעות אחה"צ המאוחרות.‬

341
00:19:49,066 --> 00:19:52,833
‫לאבא יש טנדר גדול ואפור.‬

342
00:19:53,300 --> 00:19:57,066
‫אבל זה היה קטן יותר.‬
‫-בסדר.‬

343
00:20:01,933 --> 00:20:05,100
‫היי, כריס. אנחנו צריכים שכולם יצאו מהבית.‬

344
00:20:05,566 --> 00:20:09,466
‫בעיקר כי אנחנו לא רוצים‬
‫שהכלבים יתבלבלו עם כל הריחות.‬

345
00:20:09,533 --> 00:20:13,233
‫את יכולה להשאיר את זה פה.‬
‫את יכולה להשאיר את המצלמה שם.‬

346
00:20:13,333 --> 00:20:15,600
‫אוציא אותה החוצה, שלא יהיה לכם בלגן כאן.‬

347
00:20:15,666 --> 00:20:17,500
‫כי הריח שלי… כן.‬

348
00:20:21,000 --> 00:20:23,800
‫יש קומה עליונה, כן? כל חדרי השינה למעלה.‬

349
00:20:25,166 --> 00:20:27,633
‫אתה יודע, אולי אני פשוט מיושנת, אבל זה…‬

350
00:20:27,700 --> 00:20:31,366
‫כמעט נראה כאילו המקום נקי מדי‬
‫מכדי להיות נורמלי.‬

351
00:20:31,433 --> 00:20:33,233
‫הוא נקי להפליא.‬

352
00:20:35,033 --> 00:20:39,666
‫תוכל לתת לי את שמך הפרטי ושם המשפחה?‬
‫-אני כריס ווטס. דאבליו־טי־טי־אס.‬

353
00:20:39,733 --> 00:20:41,600
‫אתה חושב שהיא פשוט ברחה?‬

354
00:20:41,666 --> 00:20:45,600
‫כלומר, כרגע אני לא רוצה סתם לזרוק רעיונות.‬

355
00:20:46,166 --> 00:20:50,233
‫אני מקווה שהיא במקום בטוח עכשיו עם הילדים.‬

356
00:20:51,166 --> 00:20:53,666
‫האם היא הייתה יכולה פשוט לברוח?‬
‫אני לא יודע.‬

357
00:20:53,733 --> 00:20:58,400
‫אבל אם מישהו חטף אותה והם בסכנה, ‬
‫אני רוצה אותן בחזרה עכשיו.‬

358
00:20:58,900 --> 00:21:01,400
‫זו אולי שאלה קשה, אבל…‬

359
00:21:02,300 --> 00:21:04,800
‫האם נקלעתם לוויכוח לפני שהיא עזבה?‬

360
00:21:04,866 --> 00:21:07,700
‫זה לא היה ויכוח. הייתה לנו שיחה לא קלה,‬

361
00:21:07,766 --> 00:21:11,866
‫אבל אני לא ארחיב,‬
‫פשוט… אני רק רוצה אותן בחזרה.‬

362
00:21:11,933 --> 00:21:14,966
‫למשטרה אין הרבה מידע כרגע.‬

363
00:21:15,033 --> 00:21:17,566
‫אנחנו יודעים שהשכונה שבה גרות שנאן ווטס‬

364
00:21:17,633 --> 00:21:19,133
‫ושתי בנותיה הקטנות‬

365
00:21:19,200 --> 00:21:22,200
‫היא המקום האחרון שבו שלוש הנעדרות נראו.‬

366
00:21:33,833 --> 00:21:36,433
‫אתה רוצה שהדלת תהיה סגורה?‬
‫-כנראה, אתה יודע.‬

367
00:21:37,266 --> 00:21:40,000
‫יש לך העדפה?‬
‫-זה לא משנה לי.‬

368
00:21:40,066 --> 00:21:41,633
‫בסדר, בואו נעשה את זה.‬

369
00:21:41,700 --> 00:21:45,400
‫- בית המשפט העירוני‬
‫משטרה -‬

370
00:21:45,466 --> 00:21:47,166
‫אז אני יודע שקשה לדבר על זה.‬

371
00:21:47,233 --> 00:21:49,333
‫אמרת שהייתה לכם שיחה קשה‬

372
00:21:49,400 --> 00:21:51,700
‫בנוגע לנישואים שלכם?‬

373
00:21:52,300 --> 00:21:55,633
‫אתה יכול להרחיב לגבי השיחה הזאת בפניי?‬

374
00:21:55,700 --> 00:21:59,966
‫דיברתי איתה על איך שאני מרגיש.‬

375
00:22:01,100 --> 00:22:03,766
‫מה שקורה איתנו בששת השבועות האחרונים,‬

376
00:22:03,833 --> 00:22:06,966
‫כי היא הייתה בצפון קרוליינה ‬
‫והייתי שם רק בשבוע האחרון.‬

377
00:22:07,033 --> 00:22:12,500
‫אבל פשוט להיות בנפרד ולגלות את עצמנו…‬

378
00:22:12,566 --> 00:22:16,133
‫בכנות, הדרך הכי טובה לאנשים להבין מי הם‬

379
00:22:16,200 --> 00:22:18,066
‫היא לבלות זמן בנפרד.‬
‫-אני מסכים.‬

380
00:22:18,733 --> 00:22:23,300
‫כשהיינו יחד, הרגשנו כאילו,‬
‫זה לא היה שם, הניצוץ הזה.‬

381
00:22:23,366 --> 00:22:26,966
‫אני יודע שזו קצת קלישאה,‬
‫אבל הניצוץ הזה כבר לא היה שם.‬

382
00:22:27,033 --> 00:22:29,800
‫ובגלל זה הייתי כל כך נסער שם.‬

383
00:22:29,933 --> 00:22:32,800
‫בסדר… גם אתה היית נסער?‬

384
00:22:32,866 --> 00:22:35,033
‫כן. ממש התייפחתי.‬
‫-כן.‬

385
00:22:35,900 --> 00:22:39,500
‫במבט לאחור לגבי השיחה הזאת,‬
‫האם תוכל לקשר בין‬

386
00:22:39,566 --> 00:22:41,800
‫העובדה ששניכם הייתם נסערים ובוכים…‬

387
00:22:41,866 --> 00:22:44,333
‫וההיעלמות שלה ושל הילדות כעת?‬

388
00:22:44,900 --> 00:22:47,500
‫אני חושב, האם גרמתי לזה?‬

389
00:22:47,566 --> 00:22:50,166
‫כאילו, האם גרמתי לה להרגיש‬
‫שהיא צריכה לעזוב?‬

390
00:22:51,000 --> 00:22:55,566
‫אולי היא ישבה שם וחשבה,‬
‫"האם אני באמת צריכה להישאר כאן עכשיו?"‬

391
00:22:55,633 --> 00:22:58,633
‫כאילו, "אם הוא לא אוהב אותי.‬
‫אולי כדאי שפשוט אלך".‬

392
00:22:59,300 --> 00:23:03,966
‫- 7 שבועות קודם לכן -‬

393
00:23:04,033 --> 00:23:06,033
‫- הטיול לצפון קרוליינה 2018 מתחיל! -‬

394
00:23:06,100 --> 00:23:06,933
‫סיסי!‬

395
00:23:07,000 --> 00:23:08,200
‫מכאן. קדימה.‬

396
00:23:08,800 --> 00:23:10,333
‫רוצה לראות את המטוס?‬

397
00:23:10,400 --> 00:23:15,333
‫בלה, סיסי, אבא שלי ואני‬
‫טסים לצפון קרוליינה לשישה שבועות.‬

398
00:23:15,400 --> 00:23:17,833
‫אנחנו נבלה עם המשפחות שלנו‬

399
00:23:17,900 --> 00:23:20,333
‫והחברים וכל השאר.‬

400
00:23:25,233 --> 00:23:29,000
‫וכריס יגיע בסוף יולי.‬

401
00:23:29,066 --> 00:23:31,933
‫יום אחד, כריס יוכל לנסוע איתנו לכל התקופה.‬

402
00:23:32,000 --> 00:23:32,900
‫אנחנו ממריאים.‬

403
00:23:35,266 --> 00:23:41,633
‫- צפון קרוליינה -‬

404
00:23:42,266 --> 00:23:43,500
‫מי כאן?‬

405
00:23:44,000 --> 00:23:45,233
‫היי!‬

406
00:23:45,833 --> 00:23:47,033
‫היי, סבתא.‬

407
00:23:49,000 --> 00:23:51,266
‫זהירות, אלוהים.‬

408
00:23:57,866 --> 00:24:02,700
‫"יום הולדת שמח!‬

409
00:24:02,766 --> 00:24:05,900
‫יום הולדת שמח!"‬

410
00:24:05,966 --> 00:24:08,100
‫- סנדי רוזק‬
‫אימה של שנאן -‬

411
00:24:08,200 --> 00:24:12,600
‫"יום הולדת שמח, סבתא היקרה!"‬

412
00:24:12,666 --> 00:24:13,733
‫"וממשיכים…"‬

413
00:24:13,800 --> 00:24:17,700
‫"יום הולדת שמח!"‬

414
00:24:21,166 --> 00:24:23,000
‫כל הכבוד!‬
‫-וואו!‬

415
00:24:23,666 --> 00:24:24,800
‫שלום לך.‬

416
00:24:24,866 --> 00:24:25,933
‫שלום.‬
‫-את ניקול?‬

417
00:24:26,000 --> 00:24:27,633
‫אנחנו נצא החוצה… כן.‬

418
00:24:27,700 --> 00:24:29,900
‫הסוכן גרג זטנר ממשרד החקירות של קולורדו.‬

419
00:24:29,966 --> 00:24:30,800
‫בסדר.‬

420
00:24:30,866 --> 00:24:33,100
‫אז אני מבין שאת ושנאן חברות טובות.‬

421
00:24:33,166 --> 00:24:35,633
‫כן, אנחנו הרבה ביחד,‬
‫הילדים שלנו באותו גיל.‬

422
00:24:35,700 --> 00:24:39,766
‫האם שנאן סיפרה לך משהו‬
‫על מערכת היחסים שלהם?‬

423
00:24:39,833 --> 00:24:42,266
‫אני חושבת שזה היה השבוע השני או השלישי.‬

424
00:24:42,333 --> 00:24:44,000
‫היא הייתה בצפון קרוליינה,‬

425
00:24:44,066 --> 00:24:46,400
‫היא רבה עם אימא של כריס.‬

426
00:24:46,466 --> 00:24:49,500
‫כי היא הלכה לבקר בביתה של אימא של כריס,‬

427
00:24:49,566 --> 00:24:51,600
‫והסבתא, קוראים לה סינדי…‬

428
00:24:51,666 --> 00:24:52,866
‫- סינדי ווטס‬
‫אימו של כריס -‬

429
00:24:52,933 --> 00:24:55,533
‫סינדי קנתה גלידה שיש בה ‬
‫כל מה שסיסי אלרגית לו.‬

430
00:24:55,933 --> 00:25:01,466
‫אז שנאן ביקשה מסינדי, ‬
‫"בבקשה אל תיתני את זה לסיסי, אסור לה".‬

431
00:25:02,000 --> 00:25:06,200
‫- כדאי שתתקשר לאבא שלך‬
‫ותאמר לו שאתה לא מוכן לקבל -‬

432
00:25:06,266 --> 00:25:12,566
‫- את זה שאימא שלך סיכנה את בתך היום -‬

433
00:25:12,633 --> 00:25:15,300
‫- אני אתקשר אליו ואגיד לו‬
‫מה אני חושב על זה. -‬

434
00:25:15,366 --> 00:25:18,366
‫- זה לא לעניין בכלל כי מדובר בילדים. -‬

435
00:25:18,433 --> 00:25:20,100
‫- אני אטפל בזה. -‬

436
00:25:20,166 --> 00:25:23,266
‫ידעתי ששנאן ואימא שלו, סינדי, שוב רבו.‬

437
00:25:23,333 --> 00:25:25,700
‫- קולו של מארק ג'יימסון ‬
‫החבר הכי טוב של כריס -‬

438
00:25:25,766 --> 00:25:30,700
‫זה הגיע מסינדי… לסיסי הייתה אלרגיה למזון.‬

439
00:25:30,766 --> 00:25:35,933
‫ושנאן נכנסה לסלון ופשוט צעקה על סינדי,‬

440
00:25:36,000 --> 00:25:38,366
‫אמרה שהיא מנסה להרוג את הבת שלה‬
‫או משהו כזה,‬

441
00:25:38,433 --> 00:25:41,200
‫בגלל אלרגיה למזון,‬
‫וסינדי טוענת שלא היה לה מושג לגבי זה.‬

442
00:25:41,266 --> 00:25:42,100
‫תגידי "היי".‬

443
00:25:42,166 --> 00:25:43,733
‫היה להם ויכוח רציני,‬

444
00:25:43,800 --> 00:25:46,133
‫ובסוף היא סילקה את שנאן מהבית.‬

445
00:25:46,200 --> 00:25:47,300
‫- יום הולדת 3 לסלסט -‬

446
00:25:48,666 --> 00:25:50,033
‫תוכל לכבות את האורות?‬

447
00:25:50,100 --> 00:25:53,400
‫אז הן התווכחו, ושנאן חזרה לבית של הוריה.‬

448
00:25:53,466 --> 00:25:56,433
‫למיטב ידיעתי, היא לא חזרה לבקר את הוריו.‬

449
00:25:56,500 --> 00:25:59,033
‫אבל הם חגגו את יום ההולדת של סיסי‬
‫כשהם היו שם.‬

450
00:25:59,100 --> 00:26:01,766
‫וההורים לא באו למסיבת יום ההולדת.‬

451
00:26:01,833 --> 00:26:05,866
‫"יום הולדת שמח!‬

452
00:26:05,933 --> 00:26:11,666
‫יום הולדת שמח, סיסי היקרה.‬

453
00:26:11,733 --> 00:26:15,633
‫יום הולדת שמח"‬

454
00:26:16,333 --> 00:26:19,333
‫יש!‬

455
00:26:20,466 --> 00:26:23,000
‫- איך הייתה המסיבה של מיס סיסי -‬

456
00:26:23,166 --> 00:26:27,266
‫- נהדר. החמים לא הגיעו -‬

457
00:26:27,333 --> 00:26:32,566
‫- אני לא רוצה לראות אותם יותר -‬

458
00:26:34,133 --> 00:26:38,666
‫הייתה תקרית שבה הייתה גלידה שאסורה לסיסי.‬

459
00:26:38,733 --> 00:26:40,500
‫זה הניע את שנאן להגיב, כאילו,‬

460
00:26:40,566 --> 00:26:42,466
‫"טוב, הן לא יוכלו לבקר שוב‬

461
00:26:42,533 --> 00:26:46,966
‫אם זה יהיה בבית". ולכן זה מה שקרה.‬

462
00:26:47,033 --> 00:26:51,900
‫זה פגע בי.‬
‫רציתי שהוריי יראו את הנכדות שלהם.‬

463
00:26:51,966 --> 00:26:55,633
‫"קופים מטופשים".‬
‫-קופים, קופצים על המיטה!‬

464
00:26:55,700 --> 00:26:58,333
‫בילדותי ובתיכון, אם פגעו ברגשותיי,‬

465
00:26:58,400 --> 00:27:00,366
‫לא אמרתי דבר, כי לא רציתי עימותים.‬

466
00:27:00,433 --> 00:27:02,866
‫לא הייתי אדם של עימותים.‬

467
00:27:02,933 --> 00:27:05,866
‫תמיד חייתי למען אנשים אחרים עד לא מזמן.‬

468
00:27:05,933 --> 00:27:10,533
‫עכשיו אני חיה למעני ולמען המשפחה שלי,‬
‫הילדות שלי. אני חיה למענן.‬

469
00:27:11,333 --> 00:27:12,833
‫האם תחושת הבטן שלך אומרת‬

470
00:27:13,333 --> 00:27:16,366
‫ששנאן והילדים ברחו, או שהם הוצאו בכוח?‬

471
00:27:17,400 --> 00:27:21,300
‫בהתחלה, באמת חשבתי‬
‫שאולי היא אצל מישהו בבית,‬

472
00:27:21,366 --> 00:27:23,200
‫פשוט נרגעת קצת.‬
‫-פשוט משחררת לחץ.‬

473
00:27:23,300 --> 00:27:28,466
‫כן, אבל אחרי היום, עם כל המכוניות,‬

474
00:27:28,533 --> 00:27:31,600
‫כלומר, מכוניות המשטרה, החדשות,‬
‫יחידת הכלבנים.‬

475
00:27:33,233 --> 00:27:36,933
‫זה גורם לי לנטות לאפשרות השנייה,‬
‫שמישהו לקח אותה.‬

476
00:27:37,000 --> 00:27:41,533
‫בסדר.‬
‫-אבל… אם מישהו לקח אותה,‬

477
00:27:41,600 --> 00:27:44,133
‫זה היה צריך להיות מישהו שהיא מכירה,‬

478
00:27:45,133 --> 00:27:49,400
‫כי אין שום סימן לפריצה.‬

479
00:27:50,266 --> 00:27:51,933
‫זה מחרפן אותי.‬

480
00:27:53,400 --> 00:27:57,200
‫- 5 שבועות קודם לכן -‬

481
00:27:58,433 --> 00:28:05,433
‫- מתקשרת לכריס…‬
‫פייסטיים -‬

482
00:28:06,066 --> 00:28:06,900
‫- לא זמין -‬

483
00:28:08,633 --> 00:28:12,366
‫- לא ראיתי את ההתקשרויות האלה,‬
‫ואני מצטער שפספסתי אותן -‬

484
00:28:12,433 --> 00:28:15,966
‫- אני ממש מצטער.‬
‫ה"פייסטיים" עבר לטלפון העבודה שלי. -‬

485
00:28:16,033 --> 00:28:19,633
‫- תשכח מ"לא" לקבל את השיחות שלי. -‬

486
00:28:19,700 --> 00:28:25,200
‫- אתה צריך להתקשר לבנות שלך כשאתה מתעורר -‬

487
00:28:25,266 --> 00:28:28,700
‫- לא התקשרת אפילו פעם אחת  -‬

488
00:28:28,766 --> 00:28:34,600
‫- מיוזמתך מאז שאנחנו כאן. -‬

489
00:28:35,366 --> 00:28:39,600
‫- אני יודע,‬
‫ואתקשר ברגע שאתעורר מעכשיו ואילך -‬

490
00:28:39,666 --> 00:28:44,600
‫- אני מצטער מאוד, אני מרגיש כמו חמור, ‬
‫בבקשה תהיי בסדר. -‬

491
00:28:44,666 --> 00:28:47,833
‫- הייתי מצפה שתתגעגע אלינו. -‬

492
00:28:47,900 --> 00:28:51,466
‫- אבל כנראה שאתה לא. -‬

493
00:28:56,633 --> 00:29:00,933
‫היא שלחה לי הודעה וכתבה שהמצב רע,‬
‫ושהיא לא יודעת מה היא עשתה.‬

494
00:29:01,000 --> 00:29:02,133
‫- ניקול‬
‫חברתה של שנאן -‬

495
00:29:02,200 --> 00:29:05,400
‫או מה קורה עם כריס,‬
‫והיא חשבה שאלה ההורים שלו.‬

496
00:29:05,466 --> 00:29:08,300
‫הפעם היחידה שהוא התנהג כך בנישואים‬

497
00:29:08,366 --> 00:29:10,000
‫הייתה מייד אחרי שהם התחתנו.‬

498
00:29:11,033 --> 00:29:12,533
‫"אני אוהב אותך."‬
‫-"אני אוהב אותך."‬

499
00:29:12,600 --> 00:29:14,466
‫"ואעמוד לצדך."‬
‫-"ואעמוד לצדך."‬

500
00:29:14,533 --> 00:29:18,133
‫"כל עוד שנינו בחיים."‬
‫-"כל עוד שנינו בחיים."‬

501
00:29:18,200 --> 00:29:20,900
‫וזה בגלל שההורים שלו לא היו בחתונה שלהם.‬

502
00:29:20,966 --> 00:29:22,866
‫אז ההורים שלו לא אהבו אותה?‬

503
00:29:22,933 --> 00:29:26,433
‫לא, ההורים שלו לא אוהבים אותה.‬

504
00:29:26,866 --> 00:29:28,533
‫כריס, אתה רשאי לנשק את אשתך.‬

505
00:29:28,600 --> 00:29:32,900
‫את יודעת למה?‬
‫-היא יכולה להיות שתלטנית, אבל בצורה טובה.‬

506
00:29:32,966 --> 00:29:36,500
‫כלומר, זה לא… אני מקניטה אותה,‬
‫אני כזה, "את כל כך שתלטנית".‬

507
00:29:36,566 --> 00:29:40,633
‫פשוט… היא מנסה לדחוף אותך ‬
‫לעשות דברים טובים, להחדיר מוטיבציה.‬

508
00:29:40,700 --> 00:29:43,800
‫זה לא כמו… שתלטנית מרושעת.‬

509
00:29:43,866 --> 00:29:46,200
‫אימא שלי מעולם לא חשבה שהיא טובה מספיק.‬

510
00:29:46,266 --> 00:29:48,533
‫אז סביב מה היה הפיצוץ בחתונה?‬

511
00:29:49,466 --> 00:29:51,500
‫זה היה רק אימא שלי.‬

512
00:29:51,566 --> 00:29:54,700
‫וגם אחותי. הן פשוט לא אהבו אותה.‬

513
00:29:55,666 --> 00:29:59,766
‫הן פשוט חשבו ששנאן לקחה אותי מהן‬

514
00:29:59,833 --> 00:30:01,366
‫ולקחה אותי לקולורדו.‬

515
00:30:01,433 --> 00:30:04,666
‫אני בהחלט… הדומיננטית במערכת היחסים.‬

516
00:30:05,166 --> 00:30:07,566
‫הוא מאוד… מתוק.‬

517
00:30:07,766 --> 00:30:09,000
‫הוא רגוע מאוד.‬

518
00:30:10,533 --> 00:30:13,700
‫אני הלחוצה במערכת היחסים.‬

519
00:30:16,900 --> 00:30:19,833
‫סנטה כאן, אבל הילדים מתחרפנים.‬

520
00:30:22,933 --> 00:30:24,733
‫היי, סנטה, איפה הטלפון שלך?‬

521
00:30:26,033 --> 00:30:27,966
‫בחנייה‬
‫-רציתי אותו.‬

522
00:30:30,133 --> 00:30:33,300
‫אני תמיד אומרת שיש לי יותר סבלנות לילדים‬
‫מאשר למבוגרים,‬

523
00:30:33,366 --> 00:30:35,233
‫ואני מניחה שזה כך גם לגבי בעלי.‬

524
00:30:35,300 --> 00:30:38,966
‫הוא כזה בחור נהדר שסובל אותי לאורך השנים.‬

525
00:30:40,833 --> 00:30:42,566
‫שב, סנטה. שב.‬

526
00:30:43,733 --> 00:30:45,233
‫אנסה להביא את הילדות.‬

527
00:30:50,066 --> 00:30:51,233
‫הו, הו, הו!‬

528
00:30:52,900 --> 00:30:54,366
‫אתה סנטה?‬
‫-כן.‬

529
00:30:55,700 --> 00:30:56,766
‫איפה הטלפון?‬

530
00:30:57,800 --> 00:31:01,766
‫על גג המכונית שלך בחנייה.‬
‫-אני צריכה אותו לתמונות, חכה.‬

531
00:31:03,466 --> 00:31:07,100
‫אני צריכה להביא את הטלפון.‬
‫זה קשה בתור הורה אחד.‬

532
00:31:07,433 --> 00:31:11,166
‫אני רוצה להביא את הטלפון‬
‫כדי שאוכל לצלם תמונות. רגע, בבקשה.‬

533
00:31:11,233 --> 00:31:13,033
‫…דלת החנייה.‬

534
00:31:13,100 --> 00:31:14,400
‫בעלי גאון.‬

535
00:31:15,000 --> 00:31:15,933
‫הוא לא מקשיב.‬

536
00:31:16,833 --> 00:31:21,000
‫יש מישהו שאתה חושב שאולי אשתך התקרבה אליו?‬

537
00:31:22,133 --> 00:31:26,233
‫אם היא עשתה זאת, זה היה סודי מאוד,‬
‫אם זה היה המצב.‬

538
00:31:26,300 --> 00:31:31,666
‫כי לא היה לי מושג. לא, אפילו לא היה חשד.‬

539
00:31:32,166 --> 00:31:34,400
‫לא איזה בחור? או בחורה.‬

540
00:31:34,466 --> 00:31:38,100
‫אם זה היה המצב. כלומר, לא היה לי חשד בכלל.‬

541
00:31:38,166 --> 00:31:40,166
‫כאילו, אם זה קרה…‬

542
00:31:41,000 --> 00:31:42,300
‫זה אפילו לא…‬

543
00:31:43,300 --> 00:31:44,233
‫לא הייתי מודע.‬

544
00:31:45,266 --> 00:31:47,133
‫בוא נדבר עליך.‬
‫-בסדר.‬

545
00:31:47,666 --> 00:31:52,633
‫אני רואה תמונות שלך מלפני כמה שנים,‬
‫ואני רואה אותך כעת מולי.‬

546
00:31:52,700 --> 00:31:54,700
‫בסדר.‬
‫-נכנסת לכושר.‬

547
00:31:55,333 --> 00:31:59,966
‫אפשר לשער שכשחבר'ה מתחילים לבגוד,‬
‫או רוצים לבגוד, זה מה שקורה.‬

548
00:32:00,033 --> 00:32:03,266
‫אז ספר לי על זה.‬
‫-לא בגדתי באשתי.‬

549
00:32:04,133 --> 00:32:06,933
‫ירדתי מ־111 ק"ג ל…‬
‫-שקלת 111 ק"ג?‬

550
00:32:07,000 --> 00:32:09,033
‫הייתי 111 ק"ג.‬
‫-בחיי, אתה נראה נהדר.‬

551
00:32:09,100 --> 00:32:12,533
‫תודה, כרגע אני בין 81 ל־84 ק"ג.‬

552
00:32:14,966 --> 00:32:18,300
‫בסדר, ואני חייב לשער‬
‫שאולי בחורה הייתה ההשראה לזה.‬

553
00:32:18,366 --> 00:32:21,333
‫לא, מעולם לא בגדתי באשתי.‬

554
00:32:21,400 --> 00:32:24,666
‫טוב, ברור לך שאנחנו צריכים‬
‫לרדת לשורש העניין.‬

555
00:32:24,733 --> 00:32:26,033
‫ברור לך.‬
‫-כן.‬

556
00:32:26,100 --> 00:32:27,000
‫בסדר.‬

557
00:32:28,166 --> 00:32:30,566
‫היית מוכן לעבור בדיקת פוליגרף?‬
‫-בטח.‬

558
00:32:30,900 --> 00:32:31,733
‫בסדר.‬

559
00:32:32,733 --> 00:32:34,600
‫שמי כריס ווטס.‬

560
00:32:34,666 --> 00:32:37,733
‫הנאום שלי יהיה על הידרדרות מערכות יחסים‬
‫ותיקונן.‬

561
00:32:38,500 --> 00:32:41,633
‫עליך לשאול את עצמך שלוש שאלות ‬
‫כשאתה במערכת יחסים.‬

562
00:32:42,133 --> 00:32:44,533
‫"האם אני רוצה להמשיך במערכת היחסים הזו?"‬

563
00:32:44,600 --> 00:32:48,700
‫"האם יש לי מחויבות מוסרית‬
‫להישאר במערכת היחסים הזאת?"‬

564
00:32:49,133 --> 00:32:52,333
‫או, "האם זה הכרח עבורי‬
‫שאשאר במערכת היחסים הזאת?"‬

565
00:32:53,033 --> 00:32:55,333
‫לפעמים הכרח יכול להיות ילדים.‬

566
00:32:56,000 --> 00:32:57,566
‫לפעמים, כשיש לך ילדים,‬

567
00:32:57,633 --> 00:32:59,400
‫ומערכת היחסים מתחילה להידרדר,‬

568
00:32:59,466 --> 00:33:01,533
‫ילד יכול לעזור לתקן אותה.‬

569
00:33:03,000 --> 00:33:05,933
‫כשאדם לא נאמן לבן או בת הזוג,‬

570
00:33:06,666 --> 00:33:09,633
‫בני הזוג מבינים שלא ניתן לקיים‬
‫את מערכת היחסים.‬

571
00:33:10,300 --> 00:33:13,833
‫הדרגתיות תהיה אם תפגוש מישהי בעבודה‬

572
00:33:13,900 --> 00:33:16,500
‫או שנוצרת חברות חדשה, ואתה…‬

573
00:33:17,266 --> 00:33:21,566
‫ככל שזה נמשך, אתה רואה שאולי‬
‫במערכת היחסים הזו יש יותר פוטנציאל.‬

574
00:33:25,433 --> 00:33:26,933
‫אנדרקו, לוק מדבר.‬

575
00:33:27,000 --> 00:33:30,666
‫היי, לוק, כאן הסוכנת לי‬
‫ממשרד החקירות של קולורדו.‬

576
00:33:30,733 --> 00:33:32,833
‫אתה הממונה על כריס?‬

577
00:33:32,900 --> 00:33:35,100
‫כן, אני המפקח הישיר שלו, כן.‬

578
00:33:35,166 --> 00:33:38,266
‫יש לך מושג אם יש לו חברה,‬

579
00:33:38,333 --> 00:33:41,366
‫או שהוא חשב שלאשתו יש חבר או משהו כזה?‬

580
00:33:42,166 --> 00:33:46,933
‫הוא מעולם לא אמר משהו שיגרום לי לחשוב כך.‬

581
00:33:47,000 --> 00:33:50,200
‫הוא מעולם לא אמר את זה לגביו או לגבי אשתו.‬

582
00:33:50,266 --> 00:33:54,566
‫טוב. תוכל לתאר לי את יום שני בבוקר?‬

583
00:33:54,633 --> 00:33:57,000
‫היכן נמצא מקום העבודה שלו?‬

584
00:33:57,566 --> 00:34:00,300
‫הוא היה במקום שמכונה "חוות סרווי".‬

585
00:34:00,833 --> 00:34:03,100
‫"סרווי"? זה מה שאמרת?‬
‫-כן.‬

586
00:34:03,166 --> 00:34:05,433
‫בסדר.‬
‫-יש לנו כמה בארות שם.‬

587
00:34:05,500 --> 00:34:09,600
‫הוא וכמה מהחבר'ה האחרים שלי‬
‫היו שם איתו כל היום.‬

588
00:34:09,666 --> 00:34:12,000
‫יש לך איזשהן חששות לגביו?‬

589
00:34:12,066 --> 00:34:15,400
‫אין לי, חוץ ממה שהוא חווה כרגע.‬

590
00:34:18,200 --> 00:34:23,166
‫- 15 באוגוסט -‬

591
00:34:23,233 --> 00:34:24,633
‫- יום 2 להיעלמות -‬

592
00:34:24,700 --> 00:34:26,833
‫- יום 3 להיעלמות -‬

593
00:34:27,966 --> 00:34:29,966
‫שב כאן, כריס.‬

594
00:34:30,033 --> 00:34:31,733
‫לשבת על זה?‬
‫-כן, אני יודעת.‬

595
00:34:31,800 --> 00:34:34,800
‫אני תכף אסביר מה זה, אבל אל תדאג.‬

596
00:34:34,866 --> 00:34:38,866
‫זה לא פועל כרגע.‬
‫זה לא יצפצף עכשיו או משהו.‬

597
00:34:38,933 --> 00:34:40,466
‫מעולם לא עשיתי את זה.‬

598
00:34:40,533 --> 00:34:42,566
‫אני יודעת, הרבה אנשים‬
‫לא עברו פוליגרף מעולם.‬

599
00:34:42,633 --> 00:34:44,633
‫זה לא דבר נורמלי שאנשים עוברים.‬

600
00:34:44,700 --> 00:34:48,833
‫אנחנו נתחיל מההתחלה, ואתה תספר.‬

601
00:34:48,900 --> 00:34:51,633
‫אולי, כאילו, חבר שלא דיברת איתו‬

602
00:34:51,700 --> 00:34:53,166
‫מאז שכל זה קרה,‬

603
00:34:53,233 --> 00:34:56,733
‫ואתה פשוט מספר את כל הפרטים‬
‫של מה בדיוק קרה.‬

604
00:34:56,800 --> 00:35:01,466
‫טוב, כאילו, הערתי אותה אחרי שהתארגנתי,‬
‫ואז שוחחנו‬

605
00:35:01,533 --> 00:35:06,033
‫על, כאילו, מכירת הבית ועל הפרידה.‬

606
00:35:06,566 --> 00:35:08,566
‫האם היא האשימה אותך במשהו?‬

607
00:35:08,633 --> 00:35:12,133
‫טוב, בהיותה אישה, היא אמרה,‬
‫"יש לך מישהי אחרת?"‬

608
00:35:12,200 --> 00:35:16,500
‫אמרתי, "לא, אין אף אחת אחרת. ‬
‫זה אני שמדבר איתך על זה.‬

609
00:35:16,566 --> 00:35:20,733
‫זה לא שמישהי נכנסה לחיי ולקחה אותי ממך.‬

610
00:35:20,800 --> 00:35:23,066
‫זה אני, את יודעת, אני מדבר איתך."‬

611
00:35:23,633 --> 00:35:26,300
‫בסדר. אז אני רוצה שתהיה בטוח‬

612
00:35:26,366 --> 00:35:28,933
‫בעובדה שלא היה לך שום קשר להיעלמות הזאת.‬

613
00:35:29,000 --> 00:35:30,400
‫אנחנו נגלה את זה היום.‬

614
00:35:30,466 --> 00:35:33,600
‫וברור, כלומר, אני מקווה שאתה יודע‬

615
00:35:33,666 --> 00:35:36,566
‫שאם כן יש לך קשר להיעלמותן,‬

616
00:35:36,633 --> 00:35:39,966
‫זה יהיה ממש טיפשי מצידך‬
‫לעשות את הפוליגרף היום.‬

617
00:35:40,033 --> 00:35:42,800
‫בדיוק.‬
‫-נכון? זה יהיה ממש טיפשי.‬

618
00:35:42,866 --> 00:35:45,700
‫כאילו, אתה לא אמור להיות כאן‬
‫ולשבת בכיסא הזה‬

619
00:35:45,766 --> 00:35:50,166
‫אם יש לך קשר כלשהו להיעלמות‬
‫של שנאן והילדות. בסדר?‬

620
00:35:54,900 --> 00:35:57,633
‫אנחנו מחלקים עלונים לגבי הנעדרות הללו.‬

621
00:35:58,300 --> 00:35:59,233
‫בסדר.‬

622
00:35:59,300 --> 00:36:01,233
‫אם אתם רואים אותן, מכירים אותן,‬

623
00:36:01,300 --> 00:36:04,800
‫או אם יש לכם מצלמות בבית שאולי קלטו משהו…‬

624
00:36:04,866 --> 00:36:05,900
‫איזה בלגן.‬
‫-כן.‬

625
00:36:05,966 --> 00:36:08,633
‫הם חושבים שהיא באזור?‬
‫-אנחנו לא יודעים. אני…‬

626
00:36:08,700 --> 00:36:10,566
‫אני לא יודע שום דבר על זה, אז…‬

627
00:36:10,633 --> 00:36:14,066
‫…עלון לגבי אישה נעדרת וילדיה?‬
‫אתה מכיר אותה?‬

628
00:36:14,133 --> 00:36:15,566
‫יש מספר טלפון למטה.‬

629
00:36:15,633 --> 00:36:17,400
‫תתקשר אלינו אם תגלה משהו, בסדר?‬

630
00:36:17,466 --> 00:36:20,666
‫המשטרה סורקת עיירה קטנה עם תעלומה גדולה.‬

631
00:36:20,733 --> 00:36:23,700
‫היעלמותן של אישה בהיריון‬
‫ושתי בנותיה מפרדריק ‬

632
00:36:23,766 --> 00:36:25,066
‫מרתקת את האומה.‬

633
00:36:25,133 --> 00:36:28,433
‫נעשה כאן מאמץ גדול מצד משטרת פרדריק ‬

634
00:36:28,500 --> 00:36:31,466
‫לוודא שהמקרה של שנאן יהיה ידוע לכול.‬

635
00:36:31,533 --> 00:36:34,733
‫הם אומרים, "כמובן שאנו רוצים להפוך כל אבן.‬

636
00:36:34,800 --> 00:36:36,666
‫אנחנו לא רוצים לשלול שום אפשרות."‬

637
00:36:36,733 --> 00:36:40,533
‫שכנים שדיברתי איתם אומרים שזה מפחיד.‬
‫הם רוצים תשובות,‬

638
00:36:40,600 --> 00:36:43,733
‫אבל כרגע כל מה שיש לנו זה הרבה שאלות.‬

639
00:36:43,800 --> 00:36:47,700
‫אני פשוט מודאגת, שנאן, אם את שומעת את זה‬

640
00:36:47,766 --> 00:36:51,866
‫או שאת שם בחוץ,‬
‫בבקשה תודיעי למישהו שאת בסדר.‬

641
00:36:52,666 --> 00:36:55,900
‫הדבר הכי מגניב בזה הוא שכרגע,‬
‫יש רק אדם אחד בחדר הזה‬

642
00:36:55,966 --> 00:37:00,500
‫שיודע מהי האמת,‬
‫ובעוד כחמש דקות יהיו שניים.‬

643
00:37:00,566 --> 00:37:01,966
‫זה החלק הכי מגניב, בסדר?‬

644
00:37:02,033 --> 00:37:04,333
‫ואז אלך לחלוק את זה איתם שם בחוץ.‬

645
00:37:04,400 --> 00:37:05,233
‫בסדר?‬
‫-בסדר.‬

646
00:37:06,733 --> 00:37:09,000
‫המבחן עומד להתחיל. אל תזוז בבקשה.‬

647
00:37:10,300 --> 00:37:12,700
‫בנוגע להיעלמותה של שנאן, האם בכוונתך‬

648
00:37:12,766 --> 00:37:15,066
‫לענות על כל השאלות בכנות?‬
‫-כן.‬

649
00:37:15,600 --> 00:37:17,766
‫האם שמך הפרטי כריסטופר?‬
‫-כן.‬

650
00:37:20,300 --> 00:37:22,933
‫האם גרמת פיזית להיעלמותה של שנאן?‬

651
00:37:23,000 --> 00:37:23,833
‫לא.‬

652
00:37:25,400 --> 00:37:27,933
‫האם אתה משקר לגבי הפעם האחרונה‬
‫שבה ראית את שנאן?‬

653
00:37:28,000 --> 00:37:28,833
‫לא.‬

654
00:37:30,733 --> 00:37:34,566
‫אני צריכה שהנשימה שלך תהיה נורמלית.‬
‫אתה, כאילו, לגמרי מתפזר כרגע.‬

655
00:37:34,633 --> 00:37:35,600
‫אני מצטער.‬

656
00:37:35,666 --> 00:37:37,633
‫זה בסדר.‬
‫-כאילו, לפעמים אני מרגיש‬

657
00:37:37,700 --> 00:37:40,533
‫שאני לא נושם מספיק, ואני…‬

658
00:37:41,066 --> 00:37:43,533
‫ככה. אני לא רוצה שזה יהיה כך.‬
‫-כן.‬

659
00:37:46,166 --> 00:37:50,166
‫לפני שנת 2018,‬
‫האם אמרת משהו מתוך כעס לאדם אהוב?‬

660
00:37:50,233 --> 00:37:51,466
‫כן. אה, לא.‬

661
00:37:54,366 --> 00:37:56,933
‫האם אתה יודע היכן שנאן עכשיו?‬
‫-לא.‬

662
00:38:00,766 --> 00:38:03,433
‫האם גרמת פיזית להיעלמותה של שנאן?‬

663
00:38:03,500 --> 00:38:04,333
‫לא.‬

664
00:38:06,866 --> 00:38:09,600
‫האם אתה משקר לגבי הפעם האחרונה‬
‫שבה ראית את שנאן?‬

665
00:38:09,666 --> 00:38:10,500
‫לא.‬

666
00:38:17,766 --> 00:38:21,666
‫טוב, איך הרגשת? אותו דבר לאורך כל התהליך?‬

667
00:38:21,733 --> 00:38:23,900
‫אני חושבת שהייתי אותו דבר כל הזמן.‬

668
00:38:23,966 --> 00:38:24,800
‫יופי לך.‬

669
00:38:27,400 --> 00:38:30,300
‫די קשה להיות רגוע.‬
‫-אני יודעת. אני מבינה.‬

670
00:38:32,000 --> 00:38:33,433
‫- הטיול לצפון קרוליינה 2018 -‬

671
00:38:36,900 --> 00:38:40,000
‫אני בצפון קרוליינה, לאלה מכם שצופים.‬

672
00:38:40,066 --> 00:38:41,466
‫תתפסי את דוד פרנקי!‬

673
00:38:42,800 --> 00:38:44,066
‫תתפסי את דוד פרנקי!‬

674
00:38:45,633 --> 00:38:46,500
‫תתפסי אותו!‬

675
00:38:46,900 --> 00:38:50,300
‫שנאן והילדות היו בצפון קרוליינה,‬
‫וביקרו את המשפחה שלי,‬

676
00:38:50,366 --> 00:38:52,633
‫וכמובן כדי לבקר את המשפחה שלה, וכאילו…‬

677
00:38:52,700 --> 00:38:54,400
‫הם לא ראו את הילדות די הרבה זמן.‬

678
00:38:55,400 --> 00:38:58,300
‫ואני הייתי כאן, רק הולך לעבודה ומתאמן‬

679
00:38:58,366 --> 00:38:59,933
‫ומתחזק את הבית.‬

680
00:39:00,366 --> 00:39:02,366
‫אפשר לראות, סיסי?‬
‫-סיסי, תני לבלה אחד.‬

681
00:39:02,466 --> 00:39:03,866
‫סיסי, תראי לי את הצפרדע.‬

682
00:39:03,933 --> 00:39:06,933
‫- בנסיעה הזאת הבנתי מה חסר‬
‫במערכת היחסים שלנו! -‬

683
00:39:07,133 --> 00:39:10,600
‫- זה רגשות ותחושות רק בכיוון אחד. -‬

684
00:39:10,666 --> 00:39:14,566
‫- אני לא יכולה לחזור ככה. -‬

685
00:39:14,633 --> 00:39:19,333
‫- אני צריכה שניפגש באמצע. -‬

686
00:39:21,666 --> 00:39:25,833
‫- את לא תחזרי ככה, אני מבטיח! -‬

687
00:39:25,900 --> 00:39:30,433
‫- אני אוהב אותך כל כך יפה -‬

688
00:39:30,500 --> 00:39:35,700
‫- גם אני אוהבת אותך.‬
‫זה לא רק בגלל אתמול בלילה. -‬

689
00:39:36,066 --> 00:39:42,400
‫- כל הלילה הבטתי בטלפון‬
‫ולא הייתה שום תגובה ממך. -‬

690
00:39:42,466 --> 00:39:44,233
‫- כאילו, ברצינות! -‬

691
00:39:44,300 --> 00:39:49,433
‫- אנחנו יחד כבר 8 שנים -‬

692
00:39:49,500 --> 00:39:53,766
‫-ויש לנו שני ילדים וחצי יחד. -‬

693
00:39:53,833 --> 00:39:56,066
‫היא אומרת, "אתה נוהם, נובח עליי?"‬

694
00:39:56,133 --> 00:39:59,400
‫"אבא שלי גיבור‬

695
00:39:59,466 --> 00:40:02,833
‫הוא עוזר לי להתבגר ולהתחזק‬

696
00:40:02,900 --> 00:40:05,366
‫הוא מקריא לי ספרים‬

697
00:40:05,433 --> 00:40:07,433
‫הוא קושר לי את הנעליים‬

698
00:40:07,500 --> 00:40:11,733
‫אתה גיבור, כל כולך‬

699
00:40:11,800 --> 00:40:14,000
‫הטיסה שלי הייתה ב־31 ביולי.‬

700
00:40:14,066 --> 00:40:17,866
‫וטסתי לשם לשבוע,‬
‫כדי שאוכל לטוס איתם בחזרה.‬

701
00:40:19,100 --> 00:40:22,166
‫- על המטוס. אוהב אותך מותק. -‬

702
00:40:22,366 --> 00:40:29,233
‫- תודיע לי מתי אתה יורד במדרגות הנעות‬
‫כדי שאוכל לצלם את הילדות. -‬

703
00:40:29,300 --> 00:40:30,933
‫אבא!‬

704
00:40:31,000 --> 00:40:34,633
‫- צפון קרוליינה -‬

705
00:40:38,966 --> 00:40:39,833
‫אי אפשר לרוץ.‬

706
00:40:40,866 --> 00:40:43,133
‫אתם פשוט תרכבו על…‬
‫-תן לי חיבוק.‬

707
00:40:45,600 --> 00:40:47,833
‫עכשיו אני יכול לחבק אתכן, בואו.‬
‫-אבא.‬

708
00:40:47,900 --> 00:40:49,200
‫בואו הנה, ילדות קטנות.‬

709
00:40:52,200 --> 00:40:54,166
‫היי.‬

710
00:40:54,700 --> 00:40:56,033
‫אבא היה על מטוס.‬

711
00:40:56,100 --> 00:40:56,933
‫מטוס?‬

712
00:40:57,566 --> 00:40:58,400
‫אני יודע.‬

713
00:40:58,466 --> 00:40:59,700
‫טסת במטוס?‬

714
00:40:59,766 --> 00:41:00,600
‫כן.‬

715
00:41:01,766 --> 00:41:02,600
‫באמת?‬

716
00:41:02,666 --> 00:41:03,500
‫כן.‬

717
00:41:05,200 --> 00:41:06,333
‫- מירטל ביץ' -‬

718
00:41:07,733 --> 00:41:11,300
‫היי, כולם.‬
‫אז זו הפעם הראשונה  של הבנות בים.‬

719
00:41:11,366 --> 00:41:13,366
‫בואו הנה, בנות. תעלו על החול.‬

720
00:41:15,533 --> 00:41:16,466
‫תראו את זה.‬

721
00:41:17,900 --> 00:41:19,333
‫את אוהבת את החול, סיסי?‬

722
00:41:19,733 --> 00:41:22,500
‫כן? אתה רוצה ללכת ליד המציל?‬

723
00:41:23,433 --> 00:41:24,866
‫עוד לא, בלה.‬

724
00:41:25,666 --> 00:41:26,833
‫סיסי, בואי הנה.‬

725
00:41:27,466 --> 00:41:30,166
‫בלה, בואי הנה קודם.‬
‫בואו נלך לכאן. בואו נלך למצוא…‬

726
00:41:30,233 --> 00:41:31,700
‫מקום לשבת בו.‬

727
00:41:32,333 --> 00:41:33,866
‫לא!‬

728
00:41:34,933 --> 00:41:39,600
‫- הוא נישק אותי פעם אחת מאז שהוא כאן. -‬

729
00:41:39,666 --> 00:41:41,700
‫- זה היה בשדה התעופה -‬

730
00:41:41,766 --> 00:41:47,400
‫- נישקתי אותו, הוא לא תפס לי את הישבן,‬
‫בלי חיבוק או משהו אחר. -‬

731
00:41:47,466 --> 00:41:49,966
‫- אני רוצה לבכות -‬

732
00:41:52,233 --> 00:41:54,900
‫- תגידי לו איך את מרגישה. -‬

733
00:41:55,533 --> 00:41:59,200
‫- הוא אמר שאין שום בעיה -‬

734
00:41:59,266 --> 00:42:04,900
‫- 5 שבועות רחוק ממני‬
‫והוא אפילו לא נוגע בי -‬

735
00:42:06,666 --> 00:42:11,533
‫- פשוט בא לי לבכות -‬

736
00:42:11,600 --> 00:42:13,900
‫תסובב אותה קצת לכאן. אני רוצה לצלם אותה.‬

737
00:42:13,966 --> 00:42:15,500
‫תסובב אותה קצת לכאן.‬

738
00:42:18,133 --> 00:42:19,300
‫כל הכבוד, בי!‬

739
00:42:23,800 --> 00:42:25,633
‫לא, סיסי, תני לאבא לעזור לך.‬

740
00:42:26,866 --> 00:42:27,733
‫טוב, סיסי.‬

741
00:42:45,300 --> 00:42:51,133
‫- הילדות במיטה. עשיתי מקלחת של לילה.‬
‫(זה אומר שאני רוצה סקס והוא יודע את זה) -‬

742
00:42:51,200 --> 00:42:54,966
‫- הוא כאן מבצע אתגר שכיבות שמיכה -‬

743
00:42:55,033 --> 00:43:00,166
‫- במקום לשוחח או לזיין אותי. -‬

744
00:43:00,233 --> 00:43:05,266
‫- אני בוכה כאן בשקט. -‬

745
00:43:06,800 --> 00:43:11,566
‫- הוא מעולם לא היה כזה.‬
‫5 וחצי שבועות בלי סקס. -‬

746
00:43:11,633 --> 00:43:18,433
‫- אלא אם הוא השיג את זה במקום אחר -‬

747
00:43:20,700 --> 00:43:25,233
‫- אין לו מישהי, אל תחשבי ככה -‬

748
00:43:25,533 --> 00:43:32,400
‫- הוא טוען שאין לנו שום בעיה, ‬
‫וזה לא קשור אלינו. -‬

749
00:43:32,466 --> 00:43:35,133
‫- אבל הוא מעולם לא -‬

750
00:43:35,200 --> 00:43:42,000
‫- התרחק ממני בצורה כזאת. -‬

751
00:43:57,566 --> 00:44:01,866
‫הבאתי לכאן את גראהם,‬
‫כי רצינו לדבר איתך על התוצאות, בסדר?‬

752
00:44:06,300 --> 00:44:10,066
‫אז, ברור לגמרי שלא דיברת בכנות‬
‫במהלך הבדיקה, ‬

753
00:44:10,133 --> 00:44:14,200
‫ואני חושבת שאתה כבר יודע את זה. ‬
‫לא עברת את בדיקת הפוליגרף.‬

754
00:44:14,266 --> 00:44:16,766
‫בסדר.‬
‫-טוב, עכשיו אנחנו צריכים לדבר‬

755
00:44:16,833 --> 00:44:21,066
‫על מה שבאמת קרה,‬
‫ואני מרגישה שאתה כבר מוכן לעשות זאת.‬

756
00:44:21,833 --> 00:44:24,933
‫לא שיקרתי לך בפוליגרף, אני מבטיח.‬

757
00:44:25,666 --> 00:44:26,966
‫כריס.‬
‫-אני… אני לא…‬

758
00:44:27,033 --> 00:44:28,200
‫הגיע הזמן להפסיק.‬

759
00:44:28,266 --> 00:44:30,166
‫הגיע הזמן.‬
‫-אני…‬

760
00:44:30,233 --> 00:44:32,200
‫עצור לרגע, תנשום עמוק.‬

761
00:44:33,466 --> 00:44:35,900
‫אני רוצה שתנשום עמוק עכשיו.‬

762
00:44:42,433 --> 00:44:44,900
‫יש סיבה שבגללה אתה חש בחילה.‬

763
00:44:44,966 --> 00:44:48,533
‫כשאנשים מחזיקים דברים בפנים,‬
‫זה הופך אותך לחולים פיזית.‬

764
00:44:49,333 --> 00:44:53,233
‫אני יכולה לראות על פניך.‬
‫יכולתי לראות מהרגע שנכנסת,‬

765
00:44:53,300 --> 00:44:57,500
‫שאתה רוצה פשוט להתוודות ולסיים עם זה.‬

766
00:44:58,233 --> 00:45:00,366
‫ואני מעריכה את זה, משום שבזמן שישבת ‬

767
00:45:00,433 --> 00:45:03,200
‫בכיסא הזה, ידעת שלא תעבור היום.‬

768
00:45:03,266 --> 00:45:06,066
‫ואתה ידעת שאני אגלה, כי אמרתי לך את זה.‬

769
00:45:06,133 --> 00:45:11,600
‫ואז המשכת להישאר, בידיעה שתוכל לומר בסוף, ‬

770
00:45:11,666 --> 00:45:14,566
‫"את יודעת מה?‬
‫אני חייב להוריד את זה מהלב שלי.‬

771
00:45:14,633 --> 00:45:17,333
‫כאילו, רציתי לספר לך מה קרה."‬

772
00:45:17,400 --> 00:45:21,066
‫אנחנו לא כאן כדי לשחק משחקים.‬
‫לא באנו לעשות את זה איתך.‬

773
00:45:21,133 --> 00:45:22,700
‫אנחנו רק רוצים לדעת מה קרה.‬

774
00:45:24,100 --> 00:45:26,933
‫אז תוכל להתחיל מההתחלה ולספר לנו מה קרה?‬

775
00:45:27,566 --> 00:45:31,466
‫כל מה שאמרתי לך… לא שיקרתי בפוליגרף הזה.‬

776
00:45:31,533 --> 00:45:36,366
‫אני… לא יודע כמה אוכל לספר לך עכשיו.‬

777
00:45:36,433 --> 00:45:39,766
‫כאילו, אני לא…‬
‫-כריס, זו אפילו לא אופציה כרגע.‬

778
00:45:39,833 --> 00:45:42,633
‫לא עברת את הפוליגרף.‬
‫אני יודעת שניסית לרמות.‬

779
00:45:42,700 --> 00:45:46,366
‫אז זו אפילו לא בעיה כרגע. הבעיה כרגע היא‬

780
00:45:46,433 --> 00:45:48,133
‫מה שקרה לשנאן…‬

781
00:45:49,000 --> 00:45:50,566
‫בלה וסלסט.‬

782
00:45:51,000 --> 00:45:52,666
‫זה העניין כרגע.‬

783
00:45:52,733 --> 00:45:55,333
‫בסדר.‬
‫-טוב, אז בוא נדבר על זה.‬

784
00:45:56,233 --> 00:45:59,766
‫סיסי, את מעציבה אותי יותר, ‬
‫כי אני מתגעגעת לדוד פרנקי.‬

785
00:46:01,700 --> 00:46:03,066
‫אני מתגעגעת אליו.‬

786
00:46:03,766 --> 00:46:05,433
‫אפשר ללכת לבקר את פרנקי?‬

787
00:46:05,500 --> 00:46:06,533
‫מה קרה, מותק?‬

788
00:46:06,600 --> 00:46:08,100
‫אני מתגעגעת לדוד פרנקי.‬

789
00:46:08,500 --> 00:46:09,600
‫את מתגעגעת לדוד פרנקי?‬

790
00:46:09,666 --> 00:46:10,500
‫כן.‬

791
00:46:11,066 --> 00:46:12,233
‫לאן הטנדר נוסע?‬

792
00:46:14,166 --> 00:46:15,833
‫למטוס!‬

793
00:46:16,366 --> 00:46:19,533
‫זה לא הכיוון הנכון, בלה. טעות בכיוון.‬

794
00:46:19,600 --> 00:46:21,233
‫זה בטח היה מצחיק.‬

795
00:46:22,566 --> 00:46:23,800
‫- סנדי רוזק‬
‫הן כה מתוקות -‬

796
00:46:23,866 --> 00:46:26,633
‫תסובבי את התיק כך שיהיה קל.‬
‫ככה. את צריכה לשאת אותו.‬

797
00:46:37,400 --> 00:46:39,033
‫- קולורדו -‬

798
00:46:39,100 --> 00:46:41,100
‫התגעגעתי אליך, דיטר.‬

799
00:46:44,500 --> 00:46:46,300
‫אני אוהבת את דיטר הכלב שלי.‬

800
00:46:57,266 --> 00:47:01,533
‫- משהו השתנה ב־5 השבועות האחרונים -‬

801
00:47:01,600 --> 00:47:03,133
‫- משהו ללא ספק השתנה -‬

802
00:47:03,200 --> 00:47:06,000
‫- אבל לפחות הוא אומר‬
‫שהוא רוצה לתקן את זה -‬

803
00:47:06,466 --> 00:47:08,900
‫- אני כל כך מבולבלת -‬

804
00:47:09,533 --> 00:47:11,633
‫- מה הוא עושה? -‬

805
00:47:11,700 --> 00:47:13,166
‫- הוא במקלחת. -‬

806
00:47:13,233 --> 00:47:18,100
‫- הרגע יצאתי. אני כל כך חרמנית.‬
‫והוא דיבר עוד בדרך הביתה -‬

807
00:47:18,166 --> 00:47:22,500
‫- אני בטוחה שאפילו אם הוא שונא אותי. ‬
‫סקס זה סקס. -‬

808
00:47:22,566 --> 00:47:25,733
‫- תישארי ערומה ולכי על זה! -‬

809
00:47:25,800 --> 00:47:31,200
‫- טוב, הוא יוצא. אוהבת אותך.‬
‫תתפללי שאעשה סקס הערב -‬

810
00:47:31,400 --> 00:47:34,233
‫- אוהבת אותך תעשי חיים -‬

811
00:47:43,933 --> 00:47:45,833
‫- ובכן… הוא דחה אותי. -‬

812
00:47:45,900 --> 00:47:49,700
‫- הרגע בכיתי שעה. עדיין רועדת. -‬

813
00:47:49,766 --> 00:47:55,400
‫- הרגע הלכתי לחדר והערתי אותו ‬
‫ושאלתי אותו עם מי הוא שוכב -‬

814
00:47:55,466 --> 00:47:59,033
‫- הוא הכחיש ואמר לי לא עכשיו. -‬

815
00:47:59,100 --> 00:48:03,300
‫- זה לא עניין של "חוסר תקשורת". -‬

816
00:48:05,000 --> 00:48:06,833
‫- מה לעזאזל הבעיה שלו! -‬

817
00:48:07,033 --> 00:48:08,733
‫- ההורים שלו -‬

818
00:48:10,233 --> 00:48:11,733
‫- ההורים שלו זה העניין? -‬

819
00:48:11,866 --> 00:48:17,833
‫- הדבר היחיד שקרה החודש -‬

820
00:48:23,400 --> 00:48:28,866
‫היום ה־15 באוגוסט, 2018. ‬
‫מראיין את ניקול קסינג'ר.‬

821
00:48:30,333 --> 00:48:34,000
‫הרבה מאיתנו עובדים על זה, ‬
‫ונמשיך לעבוד עד שנפתור את זה.‬

822
00:48:34,066 --> 00:48:37,166
‫אין לו מושג שאני מדברת איתכם.‬
‫אף אחד לא יודע.‬

823
00:48:37,233 --> 00:48:38,900
‫אני חושבת שהוא בחור ממש טוב,‬

824
00:48:38,966 --> 00:48:42,966
‫ואני דואגת לאשתו ולילדים.‬

825
00:48:43,033 --> 00:48:44,800
‫ואנחנו מעריכים כל תובנה.‬

826
00:48:45,266 --> 00:48:50,800
‫אז הכרתי את כריס בעבודה, בערך בתחילת יוני.‬

827
00:48:52,500 --> 00:48:55,866
‫והוא יידע אותי שיש לו שתי בנות.‬

828
00:48:55,933 --> 00:49:00,800
‫הוא גם אמר לי שהוא כרגע בתהליכי פרידה‬

829
00:49:00,866 --> 00:49:03,533
‫מאשתו, וככה זה התחיל.‬

830
00:49:03,966 --> 00:49:07,600
‫בסדר, ואז הקשר שלכם התפתח מעבר לחברות?‬

831
00:49:09,366 --> 00:49:10,200
‫כן.‬

832
00:49:12,333 --> 00:49:13,900
‫את כל כך סקסית.‬

833
00:49:16,300 --> 00:49:19,633
‫תודה רבה שבאת לכאן איתי, כריסטופר.‬

834
00:49:19,700 --> 00:49:20,533
‫- ניקול קסינג'ר -‬

835
00:49:20,600 --> 00:49:23,766
‫אני נהנית מאוד. אתה מאוד חשוב לי.‬

836
00:49:24,466 --> 00:49:28,366
‫ואני שמחה שאתה נהנה. אין לי אוויר.‬

837
00:49:31,866 --> 00:49:35,233
‫דבר אחד שרציתי שתדעו הוא ש…‬

838
00:49:35,300 --> 00:49:38,066
‫גיליתי שהיא בהיריון בשבוע ה־15.‬

839
00:49:38,866 --> 00:49:42,966
‫לא ידעתי את זה. גיליתי את זה דרך התקשורת.‬

840
00:49:43,033 --> 00:49:48,166
‫זה באמת מדאיג אותי‬
‫שלא מוצאים את האישה הזאת וילדיה.‬

841
00:49:48,233 --> 00:49:53,200
‫זה לא בסדר.‬
‫זה מפחיד אותי ואני דואגת לכולם.‬

842
00:49:55,866 --> 00:49:58,366
‫זהו רגע האמת, כריס.‬

843
00:49:59,333 --> 00:50:02,100
‫כאילו, אל תיתן לזה להמשיך, בבקשה.‬

844
00:50:02,800 --> 00:50:05,366
‫אני לא מנסה לגרום לשום דבר להמשיך.‬

845
00:50:06,166 --> 00:50:07,933
‫אני רוצה שהם יחזרו הביתה…‬

846
00:50:09,400 --> 00:50:12,800
‫אבל אתה יודע שהם לא חוזרים הביתה.‬
‫אתה יודע את זה.‬

847
00:50:12,866 --> 00:50:16,066
‫אני לא יודע… עמוק בתוכי‬
‫אני מקווה שהם יחזרו הביתה.‬

848
00:50:16,700 --> 00:50:20,400
‫אבל אתה יודע שהם לא.‬
‫-אני מקווה שהם יחזרו הביתה.‬

849
00:50:23,033 --> 00:50:24,700
‫אנחנו פשוט לא מצליחים להבין…‬

850
00:50:25,866 --> 00:50:27,366
‫למה יש שני כריסים.‬

851
00:50:27,433 --> 00:50:29,633
‫אז אנחנו צריכים לדבר על זה, בסדר?‬

852
00:50:29,733 --> 00:50:30,733
‫בגדתי בה.‬

853
00:50:31,400 --> 00:50:32,233
‫אני יודע.‬

854
00:50:33,900 --> 00:50:37,533
‫בחמשת השבועות שהייתי לבד,‬
‫הייתי איתה רוב הזמן.‬

855
00:50:38,666 --> 00:50:41,866
‫היא אדם נפלא.‬
‫כלומר, היא ידעה שאני נשוי, כן.‬

856
00:50:41,933 --> 00:50:44,500
‫בגלל זה היו לנו בעיות, כן.‬

857
00:50:44,566 --> 00:50:46,533
‫אמרתי לה שאנחנו הולכים להיפ…‬

858
00:50:46,600 --> 00:50:50,000
‫שבסוף אנחנו ניפרד.‬
‫כאילו, ברגע שהבנתי מה זה היה.‬

859
00:50:50,066 --> 00:50:54,266
‫לא ידעתי מה יהיה.‬
‫ראיתי אותה, נשימתי נעתקה…‬

860
00:50:54,366 --> 00:50:57,166
‫בחיים לא חשבתי שזה יכול לקרות.‬

861
00:50:58,700 --> 00:51:03,166
‫אני לא גאה בזה.‬
‫שנאן האשימה אותי בזה, אני הכחשתי.‬

862
00:51:06,133 --> 00:51:10,666
‫לא פגעתי בה. בגדתי בה.‬
‫פגעתי בה רגשית. בגדתי בה.‬

863
00:51:12,233 --> 00:51:14,266
‫הינה האתגר שיש לנו.‬

864
00:51:14,333 --> 00:51:18,333
‫ידענו על ניקי,‬
‫אז לא היה צורך לשאול אותך עליה בפוליגרף.‬

865
00:51:18,400 --> 00:51:23,133
‫אני לא חושב שהבחורה הזאת‬
‫עשתה משהו כדי לפגוע במישהו.‬

866
00:51:23,200 --> 00:51:24,966
‫אנחנו לא נערב אותה בזה.‬
‫-בסדר.‬

867
00:51:25,033 --> 00:51:27,300
‫ונחזור לאשתך ולבנות שלך.‬
‫-בסדר.‬

868
00:51:27,366 --> 00:51:29,633
‫אלה הילדות הקטנות שלך.‬
‫-הילדות שלי.‬

869
00:51:30,066 --> 00:51:32,100
‫ולא הזלת דמעה אחת.‬

870
00:51:32,466 --> 00:51:36,000
‫אל תציגו את זה כאילו שאני לא אוהב ‬
‫את הבנות שלי או את אשתי.‬

871
00:51:36,066 --> 00:51:38,866
‫תסביר לי. אתה בוכה עם אשתך‬
‫כשאתה עוזב אותה.‬

872
00:51:38,933 --> 00:51:39,766
‫כן.‬

873
00:51:39,833 --> 00:51:42,900
‫אבל אתה לא בוכה על כך‬
‫ששתי הבנות הקטנות שלך נעדרות?‬

874
00:51:42,966 --> 00:51:45,500
‫אני מקווה שהן עדיין איפשהו.‬

875
00:51:45,566 --> 00:51:47,000
‫אבל הן לא איתך כרגע.‬

876
00:51:47,066 --> 00:51:48,966
‫אתה לא מקריא להן סיפורים בלילה.‬

877
00:51:49,033 --> 00:51:51,633
‫אני יודע.‬
‫-אתה לא נותן להם חטיפי לילה.‬

878
00:51:51,700 --> 00:51:55,066
‫אני אוהב את הבנות האלה עד מוות.‬
‫-אז תראה לנו את זה.‬

879
00:51:55,766 --> 00:51:59,600
‫כריס, האם שנאן עשתה להם משהו?‬
‫-לא, אני לא יודע.‬

880
00:51:59,666 --> 00:52:01,233
‫אני רצינית.‬
‫-אין לי מושג.‬

881
00:52:01,300 --> 00:52:04,333
‫לא, היית יודע, כי הן לא יצאו מהבית.‬

882
00:52:04,400 --> 00:52:06,800
‫אני חושב שכש…‬
‫-האם שנאן עשתה להן משהו?‬

883
00:52:06,866 --> 00:52:09,866
‫ואז הרגשת שאתה צריך לעשות משהו לשנאן?‬

884
00:52:11,766 --> 00:52:13,300
‫נשים הן משוגעות.‬

885
00:52:13,366 --> 00:52:15,266
‫אני יכול לדבר עם אבא שלי או משהו?‬

886
00:52:15,333 --> 00:52:18,200
‫בהחלט. אתה רוצה שנכניס אותו לכאן?‬

887
00:52:18,266 --> 00:52:22,266
‫לא, אני לא יכול לדבר עם אבא שלי.‬
‫כאילו, הוא טס מהצד השני של המדינה.‬

888
00:52:23,366 --> 00:52:24,666
‫אני לא יכול… אני…‬

889
00:52:26,733 --> 00:52:30,366
‫אם נכניס לכאן את אביך, ‬
‫תוכל בבקשה לספר לו מה קרה?‬

890
00:52:33,500 --> 00:52:35,100
‫אוכל פשוט לדבר איתו בחוץ?‬

891
00:52:35,166 --> 00:52:37,766
‫אני כאן כבר חמש או שש שעות, ואני…‬

892
00:52:38,333 --> 00:52:41,200
‫בהחלט, מגיעה לו תשובה.‬

893
00:52:42,666 --> 00:52:44,033
‫הוא החבר הכי טוב שלך.‬

894
00:52:53,233 --> 00:52:56,366
‫היי, כריס, ניתן לך כמה זמן שתצטרך, בסדר?‬

895
00:52:56,433 --> 00:52:58,433
‫בסדר.‬
‫-תשאירו אותנו כאן לבד או לא?‬

896
00:52:58,500 --> 00:52:59,533
‫כן.‬
‫-כן.‬

897
00:53:02,100 --> 00:53:05,166
‫- רוני ווטס‬
‫אביו של כריס -‬

898
00:53:05,233 --> 00:53:07,300
‫אני לא אספר לאף אחד.‬
‫-אני יודע.‬

899
00:53:11,833 --> 00:53:13,433
‫מה קורה פה?‬

900
00:53:15,400 --> 00:53:17,466
‫פישלתי בפוליגרף.‬

901
00:53:18,400 --> 00:53:19,233
‫נכשלתי.‬

902
00:53:19,733 --> 00:53:21,533
‫נכשלת?‬
‫-כן, כי יש..‬

903
00:53:21,966 --> 00:53:23,033
‫יותר מדי רגשות?‬

904
00:53:25,300 --> 00:53:26,433
‫זה לא הוגן.‬

905
00:53:27,933 --> 00:53:29,566
‫הם לא יתנו לי ללכת.‬

906
00:53:34,433 --> 00:53:37,766
‫יש סיבה שלא?‬
‫-ובכן, זה בדיון.‬

907
00:53:38,566 --> 00:53:40,000
‫הם יודעים שהיה לי רומן.‬

908
00:53:41,566 --> 00:53:43,100
‫הם יודעים.‬

909
00:53:44,266 --> 00:53:45,766
‫התוודיתי לגבי זה.‬

910
00:53:48,200 --> 00:53:51,833
‫יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי?‬
‫מה קורה או מה קרה.‬

911
00:53:51,900 --> 00:53:53,766
‫או כל דבר אחר שאתה חושב עליו?‬

912
00:53:54,400 --> 00:53:55,233
‫כש…‬

913
00:53:56,033 --> 00:53:58,566
‫הייתה לנו את השיחה באותו בוקר.‬

914
00:54:01,133 --> 00:54:02,833
‫זה היה קשה רגשית…‬

915
00:54:03,800 --> 00:54:06,933
‫ודיברתי איתה על הפרידה וכל זה.‬

916
00:54:12,366 --> 00:54:14,333
‫אני לא רוצה להגן עליה.‬
‫-מה?‬

917
00:54:14,400 --> 00:54:15,933
‫אני לא רוצה להגן עליה.‬

918
00:54:17,000 --> 00:54:18,633
‫אתה לא רוצה להגן עליה?‬

919
00:54:19,600 --> 00:54:21,166
‫אני לא יודע מה עוד לומר.‬

920
00:54:23,766 --> 00:54:25,300
‫אתה יודע מה קרה?‬

921
00:54:26,066 --> 00:54:26,900
‫מה‬

922
00:54:27,600 --> 00:54:29,100
‫היא פגעה בהן?‬
‫-כן.‬

923
00:54:32,500 --> 00:54:34,000
‫ואז הייתי חייב להרוג אותה.‬

924
00:54:34,066 --> 00:54:35,133
‫מה אמרת?‬

925
00:54:35,200 --> 00:54:37,533
‫ואז פגעתי בה.‬
‫-פגעת בה?‬

926
00:54:39,000 --> 00:54:41,033
‫אז היא התחילה לפגוע בילדות?‬

927
00:54:42,500 --> 00:54:44,200
‫עזור לי, כריס. מה קרה?‬

928
00:54:56,400 --> 00:54:57,633
‫היא…‬
‫-מה?‬

929
00:54:57,733 --> 00:55:00,066
‫היא חנקה אותן.‬
‫-היא חנקה אותן?‬

930
00:55:01,200 --> 00:55:02,400
‫חנקה אותן במו ידיה?‬

931
00:55:04,100 --> 00:55:05,200
‫היא הרגה אותן?‬

932
00:55:07,633 --> 00:55:09,866
‫הן היו… הן היו כחולות.‬

933
00:55:10,833 --> 00:55:13,533
‫שתיהן? היא חנקה את שתיהן למוות?‬

934
00:55:14,033 --> 00:55:16,333
‫התחרפנתי ועשיתי לה אותו דבר.‬

935
00:55:18,066 --> 00:55:19,266
‫אלוהים.‬

936
00:55:22,366 --> 00:55:26,800
‫אז היא הרגה את סיסי וגם את בלה,‬
‫חנקה אותן למוות?‬

937
00:55:32,466 --> 00:55:35,266
‫ואיבדת את זה ואז חנקת אותה.‬

938
00:55:36,300 --> 00:55:40,033
‫אני פשוט… הזעם. כלומר, לא היה לי…‬

939
00:55:44,433 --> 00:55:46,033
‫אלוהים אדירים, בן.‬

940
00:55:58,266 --> 00:56:00,700
‫אני בשידור חי מחוץ לביתם‬

941
00:56:00,766 --> 00:56:04,300
‫של כריס ווטס ושנאן ווטס, ‬
‫ואתם יכולים לראות מאחוריי,‬

942
00:56:04,366 --> 00:56:08,300
‫המשטרה כאן, ומעבדת את הראיות בתוך הבית.‬

943
00:56:10,333 --> 00:56:12,300
‫אנשים הגיעו לאסוף את הכלב.‬

944
00:56:12,700 --> 00:56:14,966
‫אני אנסה לתפוס אותה קודם.‬
‫-כן.‬

945
00:56:18,300 --> 00:56:22,666
‫המשטרה גררה טנדר שחנה כמה בתים מכאן.‬

946
00:56:22,733 --> 00:56:26,033
‫לא ידענו שזה קשור לבית,‬
‫אבל הם גררו גם אותו.‬

947
00:56:26,100 --> 00:56:29,866
‫והם פשוט יצאו עם הכלב של המשפחה בכלוב.‬

948
00:56:29,933 --> 00:56:32,666
‫המשטרה נכנסה לשם עם שקיות איסוף ראיות.‬

949
00:56:39,200 --> 00:56:40,833
‫מה זה?‬
‫-תגיד להם.‬

950
00:56:43,033 --> 00:56:45,500
‫אתה בסדר? אתה בטוח?‬

951
00:56:57,133 --> 00:57:02,100
‫עשית את החלק הקשה.‬
‫כל מה שנשאר לך, תגיד לנו איפה הם?‬

952
00:57:02,566 --> 00:57:04,433
‫נוכל לעזור לך להוציא אותם מהקור.‬

953
00:57:05,933 --> 00:57:09,333
‫הן אינן. לא ניתן להחזיר אותן.‬

954
00:57:10,233 --> 00:57:11,600
‫ובכן, היכן הן?‬

955
00:57:19,500 --> 00:57:22,266
‫הם במקום הראשון שהלכתי אליו באותו יום.‬

956
00:57:23,233 --> 00:57:26,666
‫איפה הנחת אותן שם? כריס, זה ממש חשוב.‬

957
00:57:27,433 --> 00:57:30,366
‫לא ידעתי מה עוד לעשות.‬
‫-אני יודעת, פשוט תגיד לי, איפה הילדות?‬

958
00:57:30,433 --> 00:57:31,300
‫אני יודעת.‬

959
00:57:31,366 --> 00:57:34,566
‫לא ידעתי מה לעשות. פחדתי כל כך.‬

960
00:57:34,633 --> 00:57:35,466
‫אני יודעת.‬

961
00:57:36,633 --> 00:57:37,833
‫תראה לנו?‬

962
00:57:38,300 --> 00:57:39,666
‫מה הולך לקרות?‬

963
00:57:40,666 --> 00:57:42,300
‫נעזור להן לצאת משם.‬

964
00:57:43,233 --> 00:57:45,500
‫כריס, אני יודע שהן אינן,‬
‫אך הן עדיין התינוקות שלך.‬

965
00:57:45,566 --> 00:57:47,666
‫ואתה עדיין אביהן.‬
‫-לא תרצה שהן שיהיו שם בחוץ.‬

966
00:57:47,733 --> 00:57:49,233
‫אני לא רוצה שהן יהיו שם.‬

967
00:57:52,033 --> 00:57:56,500
‫ואתה לא רוצה שמישהו אחר ימצא אותן שם.‬
‫אתה לא, אני מבטיחה לך.‬

968
00:58:01,000 --> 00:58:05,766
‫תוכל לתת לנו שנייה כדי לסדר כמה דברים?‬
‫תוכל לעשות את זה?‬

969
00:58:07,033 --> 00:58:08,900
‫רוני, אתה רוצה להישאר כאן איתו?‬

970
00:58:22,600 --> 00:58:25,033
‫הבעיה היא שאני אפילו לא יודע‬
‫אם הם מאמינים לי או לא.‬

971
00:58:27,666 --> 00:58:31,766
‫הם קבורים במשהו או…?‬
‫-שנאן קבורה.‬

972
00:58:35,166 --> 00:58:36,266
‫מה עם התינוקות?‬

973
00:58:37,533 --> 00:58:41,066
‫זה מה שמדאיג אותי. הן במכל נפט מזורגג.‬

974
00:58:44,000 --> 00:58:45,500
‫לא ידעתי מה עוד לעשות.‬

975
00:58:50,066 --> 00:58:52,933
‫בבקשה, אלוהים… סלח לי.‬

976
00:59:00,800 --> 00:59:04,000
‫אני חושב שיש לנו תמונה. מדובר בסרווי 319?‬

977
00:59:04,666 --> 00:59:07,066
‫זה נראה לך מוכר? מה זה?‬

978
00:59:07,366 --> 00:59:09,900
‫זה סרווי 319.‬

979
00:59:09,966 --> 00:59:10,900
‫בסדר.‬

980
00:59:11,566 --> 00:59:12,633
‫איפה בדיוק…‬

981
00:59:13,666 --> 00:59:15,500
‫שנאן והבנות?‬

982
00:59:18,366 --> 00:59:19,600
‫עד כמה ישן הצילום הזה?‬

983
00:59:20,233 --> 00:59:21,633
‫מהיום.‬
‫-אה, זה מהיום?‬

984
00:59:24,733 --> 00:59:25,900
‫שנאן כאן.‬

985
00:59:29,600 --> 00:59:32,533
‫זה לשנאן, בסדר, ואיפה הבנות?‬

986
00:59:33,300 --> 00:59:34,133
‫הן כאן.‬

987
00:59:35,433 --> 00:59:36,666
‫האם הן בתוך המכלים?‬

988
00:59:38,166 --> 00:59:43,033
‫הן… יש רק צוהר למעלה,‬
‫והמכלים בגובה שישה מטרים.‬

989
00:59:46,033 --> 00:59:47,466
‫מצאנו למטה סדין.‬

990
00:59:48,533 --> 00:59:49,533
‫מהיכן הוא?‬

991
00:59:50,666 --> 00:59:52,800
‫שנאן הייתה עטופה בו.‬

992
00:59:59,633 --> 01:00:02,700
‫אז אתה בסדר עם זה שהציבור ידע‬
‫ששנאן רצחה את בנותיה.‬

993
01:00:02,766 --> 01:00:04,000
‫לא פגעתי בבנות האלה.‬

994
01:00:04,366 --> 01:00:06,400
‫האם אתה בסדר עם זה שהציבור ידע ששנאן…‬

995
01:00:06,466 --> 01:00:08,333
‫כן, כי לא פגעתי בילדות האלה.‬

996
01:00:11,966 --> 01:00:13,733
‫מה שנראה זה ש…‬

997
01:00:15,000 --> 01:00:16,200
‫יש לך חיים חדשים,‬

998
01:00:16,966 --> 01:00:20,100
‫והדרך היחידה להשיג חיים חדשים‬
‫היא להיפטר מהחיים הישנים.‬

999
01:00:21,300 --> 01:00:25,200
‫ואני חושב שהרגת את הבנות האלה‬
‫לפני שאימא שלהן חזרה הביתה,‬

1000
01:00:25,266 --> 01:00:27,466
‫ואז הרגת את שנאן.‬
‫-לא.‬

1001
01:00:28,033 --> 01:00:31,466
‫זה פשוט לא הגיוני. משהו לא מסתדר.‬

1002
01:00:31,933 --> 01:00:35,100
‫אז… או שאתה המפלצת הזאת.‬

1003
01:00:35,600 --> 01:00:38,200
‫"אז אני רק רוצה חברה צעירה, חתיכה.‬

1004
01:00:38,266 --> 01:00:40,633
‫אז אהרוג את כולם,‬
‫בתקווה שזה יסתדר איכשהו."‬

1005
01:00:40,700 --> 01:00:42,666
‫או משהו אחר.‬

1006
01:00:43,433 --> 01:00:47,666
‫אז אני חושב שאנחנו קרובים מאוד לאמת,‬
‫אבל עדיין לא ממש שם.‬

1007
01:00:52,433 --> 01:00:55,566
‫אז אם אתה לא המפלצת הזאת…‬
‫-אני לא מפלצת.‬

1008
01:00:55,733 --> 01:00:56,600
‫אני לא…‬

1009
01:00:57,700 --> 01:00:59,633
‫הרגתי את התינוקות שלי.‬

1010
01:00:59,700 --> 01:01:00,533
‫בסדר.‬

1011
01:01:03,433 --> 01:01:07,600
‫- 3 ימים לפני הרציחות -‬

1012
01:01:10,866 --> 01:01:14,933
‫בעשרה באוגוסט, שנאן טסה לאריזונה עם ניקול.‬

1013
01:01:15,900 --> 01:01:19,433
‫והילדות היו איתי שישי, שבת וראשון.‬

1014
01:01:21,133 --> 01:01:23,933
‫כמה זמן את מכירה את שנאן?‬
‫-שלוש עד ארבע שנים, הייתי אומרת.‬

1015
01:01:24,400 --> 01:01:27,133
‫אז היה איזה כנס בסופ"ש האחרון?‬

1016
01:01:27,200 --> 01:01:28,633
‫הייתה הכשרה באריזונה‬

1017
01:01:28,700 --> 01:01:31,433
‫שנערכה ע"י כמה בכירים מהחברה.‬

1018
01:01:31,500 --> 01:01:32,333
‫בסדר.‬

1019
01:01:33,033 --> 01:01:35,166
‫אז אספת אותה מהבית שלה.‬

1020
01:01:35,233 --> 01:01:37,733
‫היא למעשה חיכתה במרפסת.‬
‫-בסדר.‬

1021
01:01:37,800 --> 01:01:39,133
‫ואז נסענו לשדה התעופה.‬

1022
01:01:39,200 --> 01:01:42,333
‫את זוכרת מתי אספת אותה?‬
‫-זה היה בסביבות 04:30.‬

1023
01:01:42,400 --> 01:01:43,566
‫בבוקר? בסדר.‬

1024
01:01:43,733 --> 01:01:50,166
‫- אני מתגעגעת ואוהבת אותך כל כך!‬
‫אני עדיין בהלם מזה שיהיה לנו בן קטן! -‬

1025
01:01:50,233 --> 01:01:56,300
‫- אני כל כך מתרגשת ומאושרת!‬
‫תודה שנתת לי להחזיק אותך הבוקר, -‬

1026
01:01:56,366 --> 01:02:02,133
‫- זה הרגיש טוב! המכתב שלך על הדלפק. -‬

1027
01:02:05,700 --> 01:02:10,266
‫- כריס היקר שלי!‬
‫אני לא יודעת… -‬

1028
01:02:10,366 --> 01:02:12,400
‫- אני מתגעגעת לאחוז בך! -‬

1029
01:02:12,466 --> 01:02:17,000
‫- התגעגעתי לראות אותך‬
‫צוחק ומשחק עם הילדות. -‬

1030
01:02:17,066 --> 01:02:19,366
‫- התגעגעתי לראותך. התגעגעתי לריח שלך.‬
‫מתגעגעת. -‬

1031
01:02:19,433 --> 01:02:22,633
‫- אני אהיה נימוסית ואסתדר עם אימא שלך, -‬

1032
01:02:22,700 --> 01:02:29,066
‫- אני תמיד אלחם על הנישואים שלנו ועליך! -‬

1033
01:02:29,133 --> 01:02:36,133
‫- לעולם ולתמיד‬
‫אוהבת תמיד, שנאן -‬

1034
01:02:45,366 --> 01:02:46,933
‫- פרדריק‬
‫שירותים קהילתיים -‬

1035
01:02:48,133 --> 01:02:50,433
‫כריס, תעמוד בבקשה.‬

1036
01:02:51,333 --> 01:02:53,733
‫עמוד עם הפנים לקיר שם.‬

1037
01:02:54,433 --> 01:02:56,166
‫ההוא, פשוט עמוד מולו.‬

1038
01:02:59,100 --> 01:03:00,500
‫הרם את ידיך.‬

1039
01:03:12,100 --> 01:03:16,166
‫בעשר הדקות האחרונות אישרנו כי בעלה של שנאן‬

1040
01:03:16,233 --> 01:03:19,933
‫ואבי שני ילדיה, כריס ווטס, התוודה.‬

1041
01:03:29,866 --> 01:03:33,233
‫השכנים כאן, חלקם עדיין בחוץ הלילה.‬
‫כולם על הקצה.‬

1042
01:03:33,300 --> 01:03:36,933
‫הם עצובים מהחדשות המחרידות האלה,‬
‫אם אכן זה המקרה.‬

1043
01:03:37,000 --> 01:03:39,066
‫אדוני. אתה מוכן לבוא לכאן, בבקשה?‬

1044
01:03:39,733 --> 01:03:43,333
‫עמוד מול המעקה הזה.‬
‫אדוני, האם יש עליך דבר מה?‬

1045
01:03:49,333 --> 01:03:50,366
‫- יום 3 -‬

1046
01:03:50,433 --> 01:03:54,300
‫- יום 4 -‬

1047
01:03:57,733 --> 01:04:00,066
‫בשלב זה, הצלחנו לאתר ‬

1048
01:04:00,133 --> 01:04:04,066
‫גופה שאנו די בטוחים‬
‫שהיא גופתה של שנאן ווטס.‬

1049
01:04:04,133 --> 01:04:08,000
‫יש לנו בסיס חזק להאמין שאנו יודעים‬
‫את מקום הימצאם של גופות‬

1050
01:04:08,066 --> 01:04:11,400
‫הילדות, ונערכים מאמצים להשבתן ברגעים אלה.‬

1051
01:04:13,866 --> 01:04:18,466
‫זו בהחלט התוצאה הגרועה ביותר‬
‫שיכולנו לדמיין.‬

1052
01:04:23,533 --> 01:04:27,200
‫תודה לכולכם שבאתם לעצרת ההזדהות לאור נרות.‬

1053
01:04:28,800 --> 01:04:32,533
‫ועל תפילותיכם. הן מוערכות מאוד.‬

1054
01:04:33,033 --> 01:04:35,833
‫והמשיכו את התפילות למען משפחתנו.‬

1055
01:04:47,666 --> 01:04:50,933
‫- יומיים לפני הרציחות -‬

1056
01:04:53,533 --> 01:04:58,833
‫- בוקר טוב, מותק! הבנות ערות? -‬

1057
01:04:58,900 --> 01:05:02,200
‫- בוקר טוב.‬
‫הן רואות סרטים מצוירים במיטה. -‬

1058
01:05:02,266 --> 01:05:08,533
‫- דיברת עם בלה לגבי זה שיהיה לנו בן? -‬

1059
01:05:08,600 --> 01:05:10,300
‫- עוד לא -‬

1060
01:05:11,733 --> 01:05:15,666
‫- היא אמרה שכשהתינוק יצא‬
‫היא תעמיד פנים שזאת בת. -‬

1061
01:05:15,900 --> 01:05:18,900
‫- אלוהים! אני אוהבת אותה -‬

1062
01:05:21,966 --> 01:05:23,200
‫אתם מדברים על…‬

1063
01:05:24,933 --> 01:05:27,666
‫ילדים, ויש לו ילדים משלו,‬

1064
01:05:27,733 --> 01:05:29,166
‫וזה גורם לך לחוש אי נוחות,‬

1065
01:05:29,233 --> 01:05:31,500
‫כי היית רוצה שתהיה לך משפחה משלך.‬

1066
01:05:32,600 --> 01:05:37,033
‫שימי את זה בהקשר בשבילי.‬
‫זו הצהרה נכונה, כפי שניסחתי זאת?‬

1067
01:05:38,366 --> 01:05:41,633
‫כלומר, אני מניחה,‬
‫אבל מעולם לא אמרתי לו משהו כזה.‬

1068
01:05:41,700 --> 01:05:46,300
‫טוב, זה מה שרציתי לדעת.‬
‫האם אי פעם אמרת לו משהו על…‬

1069
01:05:46,366 --> 01:05:50,633
‫מעולם לא על…‬
‫-משהו על כך שהילדים שלו מהווים בעיה?‬

1070
01:05:50,700 --> 01:05:54,100
‫משהו על כך שאשתו מהווה בעיה?‬
‫-מעולם לא!‬

1071
01:05:54,566 --> 01:05:58,666
‫זה זעזע אותי בדיוק כמו שזה‬
‫זעזע את שאר העולם.‬

1072
01:05:59,866 --> 01:06:00,700
‫הכול.‬

1073
01:06:01,233 --> 01:06:04,700
‫כאילו, הוא שיקר כל כך הרבה.‬
‫עכשיו, אני חוזרת וחושבת על כל החרא‬

1074
01:06:04,766 --> 01:06:09,266
‫והכול, אני כאילו, אלה שקרים.‬
‫באמת חשבתי שהיא עזבה. הייתי כזה…‬

1075
01:06:10,100 --> 01:06:13,100
‫"שחרר אותה. אתה יודע? היא תחזור בעוד יום.‬

1076
01:06:13,166 --> 01:06:16,500
‫היא תתעשת. תן לה להירגע.‬
‫היא תחזור. יהיה בסדר."‬

1077
01:06:16,566 --> 01:06:21,700
‫"אתה יודע, חכה". הוא שכנע אותי,‬
‫"אני חושבת שהיא פשוט נסערת". ואז…‬

1078
01:06:26,866 --> 01:06:29,033
‫בסדר, אנחנו נוכל להתקדם הלאה.‬

1079
01:06:29,566 --> 01:06:33,133
‫נפגשתם בבית שלך? הלכתם למסעדות?‬

1080
01:06:33,200 --> 01:06:34,866
‫הלכת למקומות מוסדרים?‬

1081
01:06:35,966 --> 01:06:41,433
‫הוא בא לבית שלי, ובשבת האחרונה הלכנו ל…‬

1082
01:06:41,533 --> 01:06:46,100
‫מה שם הבר ההוא שנהגנו ללכת אליו? ‬
‫ה"לייזי דוג".‬

1083
01:06:46,566 --> 01:06:49,100
‫אז הוא היה צריך לקחת שמרטפית באותו לילה.‬

1084
01:06:50,633 --> 01:06:53,400
‫כריס אמר שהוא הלך למשחק של הרוקיס‬
‫בשבת בערב.‬

1085
01:06:53,466 --> 01:06:54,700
‫- קולה של ניקל אטקינסון -‬

1086
01:06:54,766 --> 01:06:55,733
‫הם לקחו שמרטפית.‬

1087
01:06:56,533 --> 01:06:59,766
‫ואז היא בדקה את חשבון הבנק שלה,‬
‫והוא יצא לארוחת ערב,‬

1088
01:06:59,833 --> 01:07:02,600
‫וזה כשלעצמו לא מוזר,‬
‫אבל הסכום הכולל היה כ־60 דולר.‬

1089
01:07:02,666 --> 01:07:05,500
‫את זוכרת איפה זה היה?‬
‫-ה"לייזי דוג" בווסטמינסטר.‬

1090
01:07:06,466 --> 01:07:10,066
‫זה כמו בר וגריל כזה…‬
‫-צריך ממש להתנחל שם כדי לבזבז 65 דולר.‬

1091
01:07:10,133 --> 01:07:12,066
‫כן, טוב, על זה דיברנו.‬

1092
01:07:12,133 --> 01:07:15,333
‫אז היא סיימה את השיחה איתו בטלפון, וחזרנו.‬

1093
01:07:15,400 --> 01:07:18,333
‫היא כעסה ואמרה, "על מה הוא בזבז את זה?"‬

1094
01:07:18,400 --> 01:07:20,933
‫ואני אמרתי… "אוכל. אני לא יודעת",‬
‫היא עיינה בתפריט.‬

1095
01:07:21,000 --> 01:07:23,933
‫הוא אמר שהוא אכל סלמון ושתה בירה‬
‫והיא כזה "זה רק 30 דולר.‬

1096
01:07:24,000 --> 01:07:25,833
‫איפה 40 הדולר הנותרים?"‬

1097
01:07:25,900 --> 01:07:28,066
‫ואז היא התחילה לעבור על חשבון הבנק שלהם‬

1098
01:07:28,133 --> 01:07:30,700
‫כדי לראות אם יש עוד… חיובים בזמן היעדרותה.‬

1099
01:07:30,766 --> 01:07:33,833
‫חזרנו לבית שלי לזמן קצר,‬
‫ואז הוא נאלץ לעזוב.‬

1100
01:07:33,900 --> 01:07:35,333
‫את זוכרת את השעה בה עזב?‬

1101
01:07:35,400 --> 01:07:38,666
‫אני זוכרת שהוא היה באיחור,‬
‫ולא הספיק לחזור ב־22:00.‬

1102
01:07:38,733 --> 01:07:43,166
‫אני חושבת שיש הודעת טקסט‬
‫שהוא שלח לי כשהיה בביתו.‬

1103
01:07:43,233 --> 01:07:46,066
‫אני זוכרת שכתבתי לו בחזרה,‬
‫ואמרתי, "זה היה מהיר".‬

1104
01:07:46,133 --> 01:07:49,233
‫הוא כתב, "כן, אפילו הספקתי לעצור‬
‫בתחנת דלק להוציא כסף‬

1105
01:07:49,300 --> 01:07:50,366
‫כדי לשלם לשמרטפית."‬

1106
01:07:51,000 --> 01:07:53,733
‫הוא הגיע הביתה רק ב־22:30‬
‫וזה היה מוזר בעיניה,‬

1107
01:07:53,800 --> 01:07:55,800
‫כי זה היה הרבה אחרי ארוחת הערב.‬

1108
01:07:57,233 --> 01:07:58,700
‫והיא יודעת מתי הוא מגיע הביתה,‬

1109
01:07:58,766 --> 01:08:01,366
‫כי מערכת האבטחה מודיעה כשפותחים את הדלת.‬

1110
01:08:04,933 --> 01:08:08,700
‫גבר מקולורדו שהואשם ברצח ‬
‫אשתו ההרה ושתי בנותיו‬

1111
01:08:08,766 --> 01:08:10,366
‫יחזור היום לבית המשפט.‬

1112
01:08:10,433 --> 01:08:14,800
‫אבל בתצהיר בלתי חתום הוא טוען‬
‫שלא הוא זה שרצח את הילדות.‬

1113
01:08:16,166 --> 01:08:18,533
‫קיוויתי שהוא יהיה מספיק גבר היום‬

1114
01:08:18,600 --> 01:08:20,266
‫פשוט לומר, "יודעים מה? זה מה שקרה".‬

1115
01:08:20,333 --> 01:08:21,600
‫- פרנקי‬
‫אחיה של שנאן -‬

1116
01:08:21,666 --> 01:08:26,433
‫אין לי כל ספק. ‬
‫אחותי לעולם לא הייתה פוגעת בילדיה.‬

1117
01:08:26,500 --> 01:08:29,733
‫היא אהבה את בנותיה,‬
‫אהבה אותם יותר מכל דבר בעולם.‬

1118
01:08:30,633 --> 01:08:33,800
‫כריס ווטס הבין שהוא יכול לקבל מאסר עולם‬

1119
01:08:33,866 --> 01:08:36,533
‫ללא אפשרות לשחרור בערבות או מוות.‬

1120
01:08:36,600 --> 01:08:39,966
‫רבים מכם שאלו מתי תתקבל ההחלטה‬
‫לגבי עונש המוות.‬

1121
01:08:40,033 --> 01:08:43,100
‫זה לא יקרה, אפילו לא בשבועות הקרובים.‬

1122
01:08:44,633 --> 01:08:49,933
‫המון דברים נאמרים ברשת,‬
‫בעשרות קבוצות פייסבוק,‬

1123
01:08:50,000 --> 01:08:55,066
‫ובקרב עשרות אלפי העוקבים‬
‫של קבוצות הפייסבוק האלה,‬

1124
01:08:55,133 --> 01:09:01,200
‫כולם מנתחים לפרטי פרטים‬
‫כל אינטראקציה בין בני הזוג האלה.‬

1125
01:09:01,266 --> 01:09:04,900
‫אני פשוט תוהה אם היא בכלל‬
‫רצתה את בלה וסיסי.‬

1126
01:09:04,966 --> 01:09:07,933
‫הרעיונות שלה לגידול ילדים היו מטרידים.‬

1127
01:09:08,000 --> 01:09:11,400
‫מי שהייתי מתייגת כנרקיסיסטית היא שנאן.‬

1128
01:09:11,466 --> 01:09:16,200
‫אני חושבת שהיא גרמה לו לאבד עשתונות.‬
‫-אלוהים אדירים, היא לא הניעה אותו‬

1129
01:09:16,266 --> 01:09:18,000
‫אותו לעשות את זה. ‬
‫-היא כן.‬

1130
01:09:18,066 --> 01:09:20,200
‫את לא יודעת מה קרה מאחורי דלתיים סגורות.‬

1131
01:09:20,266 --> 01:09:24,000
‫היא הטריפה אותו.‬
‫-בחייך, למה את מאשימה את הקורבנות?‬

1132
01:09:24,066 --> 01:09:25,633
‫היא הייתה כלבה.‬

1133
01:09:26,866 --> 01:09:30,066
‫יש שם אנשים בחוץ שמאמינים שהוא חף מפשע.‬

1134
01:09:30,133 --> 01:09:33,233
‫ותאורטיקני הקונספירציה האלה‬
‫משתמשים במדיה החברתית‬

1135
01:09:33,300 --> 01:09:35,900
‫כדי לתקוף ללא רחמים את המשפחה של שנאן.‬

1136
01:09:35,966 --> 01:09:38,700
‫אביו של שנאן, פרנק רוזק,‬
‫אומר שבתו ונכדותיו‬

1137
01:09:38,766 --> 01:09:40,300
‫הפכו מטרה ללעג,‬

1138
01:09:40,366 --> 01:09:44,366
‫הושפלו, הושמצו, והוכפשו‬
‫בדרכים האכזריות ביותר שאפשר לדמיין.‬

1139
01:09:45,300 --> 01:09:50,100
‫בבקשה, פשוט תפסיקו.‬
‫המשיכו בחייכם. הניחו לנו.‬

1140
01:09:50,166 --> 01:09:53,600
‫- יום לפני הרציחות -‬

1141
01:09:53,666 --> 01:09:56,766
‫אחת, שתיים, שלוש,. ארבע, אבא!‬

1142
01:09:57,766 --> 01:09:58,600
‫חמש!‬

1143
01:09:59,200 --> 01:10:00,033
‫שש.‬

1144
01:10:02,733 --> 01:10:07,700
‫- הוא ואני יודעים שאני אוהבת‬
‫שדברים מתבצעים בדרך מסוימת -‬

1145
01:10:07,766 --> 01:10:14,300
‫- אבל מעולם לא חשבתי איך ‬
‫זה גורם לו להרגיש כגבר. -‬

1146
01:10:14,366 --> 01:10:16,633
‫היא התקשרה אליו באותו לילה ‬
‫כשהיינו בשדה התעופה.‬

1147
01:10:16,700 --> 01:10:19,633
‫היא אמרה, "תשמרי לי על הדברים,‬
‫אני אדבר עם כריס בקצרה".‬

1148
01:10:20,566 --> 01:10:22,733
‫היא חזרה, ולא עברו יותר מחמש דקות.‬

1149
01:10:22,800 --> 01:10:24,366
‫שאלתי, "את בסדר?" והיא אמרה, "לא".‬

1150
01:10:24,433 --> 01:10:28,400
‫היא אמרה,‬
‫"לא דיברתי איתו כל היום ובקושי בסופ"ש‬

1151
01:10:28,466 --> 01:10:30,033
‫והוא רוצה להתאמן.‬

1152
01:10:30,100 --> 01:10:32,666
‫הוא התחיל להתאמן כשהוא היה איתי בטלפון.‬

1153
01:10:32,766 --> 01:10:34,133
‫אז פשוט הנחתי לו!"‬

1154
01:10:35,133 --> 01:10:41,266
‫- באמת זלזלתי בו מבלי להבין‬
‫את הקשר להורים שלו. -‬

1155
01:10:41,333 --> 01:10:48,300
‫- אמרתי לו שהוא צריך למצוא‬
‫את הביצים שלו ולהגן על משפחתו. -‬

1156
01:10:49,700 --> 01:10:54,366
‫- מותק, את אישה מדהימה, זו לא אשמתך. ‬
‫את מגנה על משפחתך. -‬

1157
01:10:54,433 --> 01:10:57,066
‫- הוא יודע זאת! הוא היה הורג בשבילך. -‬

1158
01:10:57,133 --> 01:11:03,233
‫- תודה שדאגת לילדות בסופ"ש הזה‬
‫כדי שאוכל ללמוד ולעבוד, -‬

1159
01:11:03,300 --> 01:11:05,633
‫- אני מעריכה את זה! -‬

1160
01:11:05,966 --> 01:11:07,633
‫- על לא דבר! -‬

1161
01:11:08,066 --> 01:11:13,533
‫- איזה ירקות תרצה לארוחת הערב מחר? -‬

1162
01:11:14,666 --> 01:11:17,233
‫- ברוקולי מתאים. גם שעועית ירוקה -‬

1163
01:11:17,333 --> 01:11:20,000
‫- בסדר, אקנה אותם כשאלך לקוסטקו מחר. -‬

1164
01:11:20,066 --> 01:11:24,833
‫- עוד משהו שתרצה שאביא חוץ מסלט ותרד? -‬

1165
01:11:25,633 --> 01:11:29,166
‫- זה הכול. המטוס המריא כבר? -‬

1166
01:11:29,800 --> 01:11:33,233
‫- סוף סוף במטוס ועומדים להמריא. -‬

1167
01:11:33,300 --> 01:11:36,300
‫- תודה לאל! תפילות לטיסה בטוחה! -‬

1168
01:11:36,366 --> 01:11:41,233
‫- אוהבת אותך -‬

1169
01:11:43,466 --> 01:11:47,400
‫- לכל הרוחות. סליחה, נרדמתי על הספה.‬
‫זה יהיה מאוחר -‬

1170
01:11:47,966 --> 01:11:50,400
‫הורדתי אותה בסביבות 01:45.‬

1171
01:11:51,333 --> 01:11:54,000
‫ואז הלכתי הביתה‬
‫ולא דיברתי איתה שוב באותו לילה.‬

1172
01:11:55,566 --> 01:11:56,666
‫- חודשיים לאחר הרציחות -‬

1173
01:11:56,733 --> 01:11:58,566
‫- 3 חודשים לאחר הרציחות -‬

1174
01:11:59,433 --> 01:12:04,266
‫- 6 בנובמבר, 2018,‬
‫בית המשפט של מחוז וולד -‬

1175
01:12:15,366 --> 01:12:17,066
‫אחר צוהריים טובים לכולם.‬

1176
01:12:17,133 --> 01:12:19,200
‫לאלה מכם שלא נכחו בבית המשפט היום,‬

1177
01:12:19,266 --> 01:12:22,466
‫אני רוצה לקחת רגע לסכם את אופי ההליכים‬

1178
01:12:22,566 --> 01:12:25,266
‫בנוגע לתביעת המדינה נגד כריסטופר ווטס.‬

1179
01:12:26,466 --> 01:12:31,333
‫מר ווטס הודה באשמה בכל תשעת הסעיפים. ‬
‫סעיפים אלה כוללים:‬

1180
01:12:31,400 --> 01:12:34,166
‫רצח מדרגה ראשונה של שנאן ווטס,‬

1181
01:12:34,233 --> 01:12:35,800
‫- מייקל רורק‬
‫תובע מחוזי מחוז וולד -‬

1182
01:12:35,866 --> 01:12:38,333
‫רצח מדרגה ראשונה של בלה ווטס,‬

1183
01:12:38,800 --> 01:12:41,366
‫רצח מדרגה הראשונה של סלסט ווטס,‬

1184
01:12:41,433 --> 01:12:45,333
‫הפסקת היריון שלא כדין בנוגע לניקו ווטס,‬

1185
01:12:45,400 --> 01:12:49,366
‫ושלוש סעיפים של התעסקות בגופת אדם מת.‬

1186
01:12:50,500 --> 01:12:54,166
‫כתוצאה מהודאתו באשמה, הוא מוגן מעונש מוות.‬

1187
01:12:54,833 --> 01:12:57,933
‫סנדי אמרה לי באופן מאוד נוקב.‬

1188
01:12:58,000 --> 01:13:00,566
‫"הוא בחר לקחת את החיים האלה.‬

1189
01:13:00,633 --> 01:13:03,400
‫אינני רוצה להיות בעמדה שקובעת‬
‫אם לקחת את שלו."‬

1190
01:13:05,166 --> 01:13:09,366
‫- 18 בפברואר, 2019 -‬

1191
01:13:10,466 --> 01:13:12,966
‫הדבר האחרון שדיברנו עליו היה היכן הבנות.‬

1192
01:13:13,466 --> 01:13:15,966
‫אבל מעולם לא ממש יצא לנו‬
‫לדבר על הלילה ההוא.‬

1193
01:13:21,233 --> 01:13:23,166
‫היא הגיעה הביתה, בשעה שתיים.‬

1194
01:13:24,133 --> 01:13:26,033
‫הייתה לי הרגשה שהיא יודעת.‬

1195
01:13:26,100 --> 01:13:29,200
‫כאילו, מה שעשיתי בשבת בערב היה הקש האחרון.‬

1196
01:13:31,433 --> 01:13:35,100
‫לצאת עם מישהי ולהשתמש בכרטיס האשראי שלנו.‬

1197
01:13:35,166 --> 01:13:37,533
‫פשוט, לא היה שום ניסיון להסתיר את זה.‬

1198
01:13:40,833 --> 01:13:42,266
‫הרגשתי אותה נכנסת למיטה.‬

1199
01:13:42,900 --> 01:13:46,066
‫היא התחילה ללטף אותי, ובסוף שכבנו.‬

1200
01:13:46,700 --> 01:13:49,666
‫כשהתעוררתי מאוחר יותר בבוקר,‬

1201
01:13:49,733 --> 01:13:52,933
‫כאילו, פחות או יותר, אמרתי לה,‬

1202
01:13:53,000 --> 01:13:55,366
‫כאילו, שלדעתי זה לא יכול לעבוד יותר.‬

1203
01:13:56,200 --> 01:13:59,233
‫והיא אמרה, "מה קרה? מה היה אתמול בלילה?"‬
‫מבין?‬

1204
01:13:59,300 --> 01:14:03,433
‫היא אמרה "ידעתי שיש מישהי אחרת".‬

1205
01:14:03,500 --> 01:14:06,000
‫לא יכולתי פשוט לומר "כן, יש מישהי אחרת".‬

1206
01:14:06,066 --> 01:14:08,666
‫ואז היא אמרה,‬
‫"לעולם לא תראה את הילדות שלך יותר".‬

1207
01:14:08,733 --> 01:14:10,766
‫לא תראה אותן יותר. רד ממני."‬

1208
01:14:12,300 --> 01:14:16,600
‫אם לא הייתי פוגש את ניקי,‬
‫האם הייתי חושב שהקשר שלנו גרוע?‬

1209
01:14:16,666 --> 01:14:17,600
‫כנראה שלא.‬

1210
01:14:18,666 --> 01:14:20,366
‫אז מתי זה התהפך?‬

1211
01:14:20,833 --> 01:14:23,500
‫אמרתי לה שאני לא אוהב אותה יותר.‬
‫אז זה קרה.‬

1212
01:14:24,333 --> 01:14:25,266
‫מה קרה?‬

1213
01:14:26,266 --> 01:14:28,966
‫היא אמרה לי לרדת ממנה‬
‫ואז הידקתי את הידיים סביבה.‬

1214
01:14:33,566 --> 01:14:35,400
‫אני לא רוצה לומר שהרגשתי שאני חייב.‬

1215
01:14:35,466 --> 01:14:37,966
‫הרגשתי שזה כבר משהו שהושתל בראשי.‬

1216
01:14:38,033 --> 01:14:40,933
‫התכוונתי לעשות את זה כשהתעוררתי בבוקר,‬
‫וזה עמד לקרות.‬

1217
01:14:41,000 --> 01:14:43,933
‫לא יכולתי לשלוט בזה.‬
‫למה לא יכולתי פשוט להפסיק?‬

1218
01:14:44,700 --> 01:14:45,700
‫מה היא עשתה?‬

1219
01:14:46,466 --> 01:14:47,666
‫היא לא נאבקה.‬

1220
01:14:51,466 --> 01:14:53,133
‫ואז בלה נכנסה לחדר.‬

1221
01:14:53,666 --> 01:14:54,666
‫מה היא אמרה?‬

1222
01:14:55,933 --> 01:14:57,166
‫"מה קרה לאימא?"‬

1223
01:14:58,733 --> 01:15:01,166
‫היא החזיקה את השמיכה הוורודה שלה.‬

1224
01:15:02,400 --> 01:15:04,400
‫ואיפה הייתה שנאן באותו רגע?‬

1225
01:15:04,833 --> 01:15:07,500
‫פחות או יותר על המיטה,‬
‫אבל היא הייתה עם הפנים למטה.‬

1226
01:15:10,800 --> 01:15:13,766
‫עטפתי את שנאן בסדין, נשאתי אותה למטה.‬

1227
01:15:15,533 --> 01:15:16,800
‫הבאתי את הטנדר.‬

1228
01:15:17,633 --> 01:15:19,933
‫אז שמת את שנאן בטנדר,‬

1229
01:15:20,000 --> 01:15:22,466
‫ואז הכנסת את שתי הבנות לטנדר?‬

1230
01:15:22,900 --> 01:15:26,033
‫הנחתי אותן מאחור, כאילו, בסדין הזה.‬

1231
01:15:26,566 --> 01:15:29,533
‫אז גם שנאן הייתה שם מאחור?‬
‫-על הרצפה.‬

1232
01:15:30,433 --> 01:15:33,066
‫מה הם אמרו על כך ששנאן על הרצפה?‬

1233
01:15:34,033 --> 01:15:35,000
‫"אימא בסדר?"‬

1234
01:15:35,533 --> 01:15:36,800
‫מה אמרת להן?‬

1235
01:15:37,433 --> 01:15:38,433
‫"היא תהיה בסדר."‬

1236
01:15:41,333 --> 01:15:42,766
‫כשנסעתי לשם,‬

1237
01:15:42,833 --> 01:15:46,466
‫הן פשוט ישבו שם, מנמנמות‬

1238
01:15:46,533 --> 01:15:48,900
‫מחזיקות אחת את השנייה, אחת בחיק השנייה.‬

1239
01:15:51,666 --> 01:15:53,933
‫בכנות, אני מנסה לדמיין את כל הנסיעה.‬

1240
01:15:54,000 --> 01:15:56,700
‫זה בערך 45 דקות עד שעה.‬

1241
01:15:56,766 --> 01:15:58,000
‫וזה פשוט כאילו…‬

1242
01:15:58,666 --> 01:16:00,100
‫לא יכולתי פשוט…‬

1243
01:16:00,900 --> 01:16:02,200
‫להציל את חיי בנותיי?‬

1244
01:16:02,266 --> 01:16:05,133
‫לא יכולתי לעשות משהו? למה עשיתי את זה? ‬
‫אני לא יודע.‬

1245
01:16:05,200 --> 01:16:07,133
‫רציתי כל חיי להיות אבא,‬

1246
01:16:07,200 --> 01:16:10,966
‫שיהיו לי ילדים, שיאהבו אותי, הם… כל זה.‬

1247
01:16:11,033 --> 01:16:13,166
‫פשוט אין לי… הכול לא היה הגיוני.‬

1248
01:16:13,800 --> 01:16:16,233
‫אז מה קרה כשהגעת לשם?‬

1249
01:16:17,100 --> 01:16:18,833
‫סיסי הייתה ראשונה.‬

1250
01:16:21,166 --> 01:16:22,666
‫שמתי את השמיכה על ראשה.‬

1251
01:16:23,066 --> 01:16:24,500
‫היא נאבקה בכלל?‬

1252
01:16:26,600 --> 01:16:27,433
‫אני חושב שכן…‬

1253
01:16:28,600 --> 01:16:31,066
‫ומה קרה לבלה? ספר לי מה קרה שם.‬

1254
01:16:31,466 --> 01:16:33,266
‫היא שאלה, "מה קרה לסיסי?".‬

1255
01:16:34,766 --> 01:16:38,900
‫בכל פעם שאני עוצם עיניים,‬
‫אני רואה אותה אומרת "אבא, לא".‬

1256
01:16:40,066 --> 01:16:41,500
‫אני שומע את זה כל יום.‬

1257
01:16:50,900 --> 01:16:54,066
‫לאחר שנפטר מהגופות, ‬
‫הוא ביצע כמה שיחות טלפון.‬

1258
01:16:54,133 --> 01:16:58,266
‫אחד מהן הייתה לבית הספר,‬
‫בה הוא ביקש לבטל את הרשמתן.‬

1259
01:16:58,733 --> 01:17:02,700
‫הוא יצר קשר עם מתווך כדי לדון במכירת הבית.‬

1260
01:17:02,766 --> 01:17:05,433
‫והוא כתב הודעת טקסט לחברה שלו‬
‫לגבי העתיד שלהם.‬

1261
01:17:06,933 --> 01:17:09,500
‫אולם כל זה לא עונה על השאלה, מדוע.‬

1262
01:17:10,133 --> 01:17:11,466
‫אם הוא היה כה מאושר‬

1263
01:17:11,533 --> 01:17:14,100
‫ורצה התחלה חדשה, שיתגרש.‬

1264
01:17:15,400 --> 01:17:19,266
‫אתה לא משמיד את המשפחה שלך‬
‫וזורק אותם כמו זבל.‬

1265
01:17:20,600 --> 01:17:23,233
‫למה ניקו, סלסט, בלה ושנאן ‬

1266
01:17:23,300 --> 01:17:27,200
‫היו צריכים לאבד את חייהם…‬
‫כדי שהוא יקבל את מה שהוא רצה?‬

1267
01:17:28,133 --> 01:17:30,666
‫כבוד השופט, גברת סנדי רוזק‬
‫רוצה לפנות לבית המשפט.‬

1268
01:17:32,700 --> 01:17:34,966
‫רציתי להודות לך על הרגע הזה.‬

1269
01:17:35,366 --> 01:17:37,933
‫אהבנו אותך כמו בן, בטחנו בך.‬

1270
01:17:38,966 --> 01:17:40,900
‫אשתך הנאמנה בטחה בך.‬

1271
01:17:41,733 --> 01:17:45,200
‫הילדות שלך העריצו אותך וגם הן בטחו בך.‬

1272
01:17:47,633 --> 01:17:50,300
‫בתך בלה מארי שרה שיר בגאווה.‬

1273
01:17:50,833 --> 01:17:54,200
‫אינני יודעת אם ראית זאת,‬
‫אבל זה היה, "אבא, אתה הגיבור שלי".‬

1274
01:17:55,166 --> 01:17:56,266
‫אין לי מושג…‬

1275
01:17:57,633 --> 01:17:59,833
‫מי נתן לך את הזכות לקחת את חייהם.‬

1276
01:18:00,966 --> 01:18:01,900
‫אבל אני יודעת…‬

1277
01:18:03,133 --> 01:18:05,433
‫שאלוהים ומלאכיו האדירים היו שם…‬

1278
01:18:05,900 --> 01:18:08,133
‫ברגע ההוא כדי להביאן הביתה לגן עדן.‬

1279
01:18:09,333 --> 01:18:10,566
‫תודה, כבודו.‬

1280
01:18:14,400 --> 01:18:16,233
‫תציגי את עצמך לפרוטוקול.‬

1281
01:18:16,933 --> 01:18:18,466
‫אני סינדי ווטס.‬

1282
01:18:19,233 --> 01:18:23,766
‫אני עדיין מתקשה להבין איך ולמה‬
‫הטרגדיה הזאת התרחשה.‬

1283
01:18:24,966 --> 01:18:29,800
‫אולי יהיה קשה לאנשים להבין‬
‫איך אני יכולה לשבת כאן‬

1284
01:18:29,866 --> 01:18:34,500
‫בנסיבות האלה ולספר לכולם שאנחנו שבורי לב.‬

1285
01:18:34,566 --> 01:18:38,233
‫למרות שאיננו מבינים‬
‫מה הוביל אותנו ליום הזה.‬

1286
01:18:40,000 --> 01:18:40,900
‫אנחנו אוהבים אותך.‬

1287
01:18:42,366 --> 01:18:44,100
‫ואנו סולחים לך, בן.‬

1288
01:18:45,566 --> 01:18:49,533
‫מר ווטס, כפי שציינתי כשהתחלנו,‬
‫יש לך זכות לומר את דבריך‬

1289
01:18:49,600 --> 01:18:52,333
‫אם תבחר. תרצה למסור הצהרה?‬

1290
01:18:52,400 --> 01:18:53,366
‫לא, אדוני.‬

1291
01:18:53,933 --> 01:18:58,200
‫זה אולי הפשע הכי בלתי אנושי…‬

1292
01:18:58,833 --> 01:19:01,600
‫ומרושע שטיפלתי בו‬

1293
01:19:01,733 --> 01:19:04,500
‫מתוך אלפי המקרים שראיתי.‬

1294
01:19:05,633 --> 01:19:08,366
‫כל דבר פחות מהעונש המרבי‬

1295
01:19:08,433 --> 01:19:11,266
‫יפחית את חומרת העבירה הזאת.‬

1296
01:19:11,766 --> 01:19:16,700
‫שוטרים, אני מבקש מכבודכם‬
‫לקחת את הנאשם למעצר,‬

1297
01:19:16,766 --> 01:19:20,300
‫כדי שיעביר את המשך חייו בבית הכלא.‬

1298
01:19:25,066 --> 01:19:26,866
‫רגע דרמטי בבית המשפט היום,‬

1299
01:19:26,933 --> 01:19:29,800
‫כשגבר מקולורדו קיבל שלושה מאסרי עולם‬

1300
01:19:29,866 --> 01:19:32,133
‫על רצח אשתו ההרה ושתי בנותיו‬

1301
01:19:32,200 --> 01:19:34,200
‫במקרה שזעזע את האומה.‬

1302
01:19:36,666 --> 01:19:40,300
‫הבת שלי, למרות שהייתה בהיריון, היא לוחמת.‬

1303
01:19:41,833 --> 01:19:44,333
‫אני עדיין טוען שהוא עשה זאת‬
‫בזמן שהיא ישנה,‬

1304
01:19:44,400 --> 01:19:45,833
‫- פרנק רוזק‬
‫אביה של שנאן -‬

1305
01:19:45,900 --> 01:19:49,666
‫כי אם היא הייתה ערה,‬
‫הוא לא היה נראה כפי שהוא נראה כעת.‬

1306
01:19:53,800 --> 01:19:56,133
‫מה שאני יכול להגיד לך בביטחון מלא היום,‬

1307
01:19:56,200 --> 01:20:01,100
‫זה שהאור המעוות בו הוא ניסה להציג את שנאן,‬

1308
01:20:01,166 --> 01:20:03,900
‫ולמעשה השקר הגס הזה, תוקן.‬

1309
01:20:03,966 --> 01:20:07,166
‫האור כעת מופנה בדיוק למקום הנכון, אליו.‬

1310
01:20:13,600 --> 01:20:16,900
‫היי, סטייסי, שמי ניקול, ‬
‫ואני מתקשרת כי אני מודאגת‬

1311
01:20:16,966 --> 01:20:18,066
‫לגבי חברה שלי.‬

1312
01:20:18,133 --> 01:20:19,366
‫סקוט, מה שלומך?‬
‫-מה נשמע?‬

1313
01:20:19,900 --> 01:20:21,733
‫כל השמיכות של הבנות נעלמו.‬

1314
01:20:21,800 --> 01:20:23,966
‫הטלפון שלה כאן.‬
‫-היא תלויה בו.‬

1315
01:20:25,566 --> 01:20:27,166
‫- 12:00‬
‫תוכלי להתקשר אליי בבקשה? -‬

1316
01:20:27,700 --> 01:20:29,500
‫- 13:19 ‬
‫אני בדרך הביתה. בבקשה תהיי שם -‬

1317
01:20:29,566 --> 01:20:31,833
‫- 13:19‬
‫איפה את? -‬

1318
01:20:32,466 --> 01:20:33,700
‫טבעת הנישואים שלה כאן?‬

1319
01:20:33,766 --> 01:20:35,533
‫הוא לא מתנהג נורמלי בכלל.‬

1320
01:20:35,633 --> 01:20:36,500
‫לא?‬

1321
01:20:37,733 --> 01:20:39,366
‫היא גם בהיריון, אדוני.‬

1322
01:20:39,433 --> 01:20:44,733
‫שנאן, בלה, סלסט, אם אתן אי שם, תחזרו.‬

1323
01:20:44,800 --> 01:20:49,433
‫אני צריך לראות את כולן שוב.‬
‫הבית הזה לא שלם בלעדיכן.‬

1324
01:20:57,033 --> 01:20:59,700
‫בסופו של יום, אני יכולה לומר שעשיתי הכול‬

1325
01:20:59,766 --> 01:21:04,566
‫מליבי ונשמתי כדי לשפר את חיי משפחתי,‬

1326
01:21:04,633 --> 01:21:07,433
‫ולהעניק למשפחתי את מה שמגיע להם.‬

1327
01:21:07,500 --> 01:21:09,800
‫אתן כל כך שטותניקיות!‬
‫-טוב, בואו נלך לבית ספר.‬

1328
01:21:10,900 --> 01:21:12,700
‫אני אוהבת את בית הספר.‬

1329
01:21:12,766 --> 01:21:17,800
‫בגלל האתגרים הבריאותיים שלי,‬
‫בגלל שחליתי כל כך,‬

1330
01:21:17,866 --> 01:21:18,866
‫נתתי לו להיכנס.‬

1331
01:21:18,933 --> 01:21:21,300
‫הוא הכיר אותי רק אז.‬

1332
01:21:21,366 --> 01:21:23,233
‫הוא הכיר אותי במצבי הגרוע ביותר.‬

1333
01:21:23,733 --> 01:21:24,966
‫והוא קיבל אותי.‬

1334
01:21:25,900 --> 01:21:29,933
‫לא הבטיחו לנו את המחר, לא מובטח לנו דבר.‬

1335
01:21:30,000 --> 01:21:31,300
‫אלוהים!‬

1336
01:21:31,366 --> 01:21:36,466
‫אבל נוכל ליהנות מהילדים שלנו‬
‫ומכל רגע מטורף…‬

1337
01:21:36,533 --> 01:21:38,666
‫אני אוהבת אתכן, בנות.‬
‫-וחיבוק לתינוק!‬

1338
01:21:38,733 --> 01:21:39,966
‫את רוצה לחבק את התינוק?‬

1339
01:21:40,033 --> 01:21:43,333
‫זה יכול להיות ממש מטורף, ‬
‫אבל אני אוהבת אותן.‬

1340
01:21:47,366 --> 01:21:52,966
‫- באמריקה שלוש נשים נרצחות מדי יום‬
‫על ידי בן זוגן הנוכחי או לשעבר. -‬

1341
01:21:53,700 --> 01:21:59,933
‫- הורים שרוצחים את ילדיהם ‬
‫ובנות זוגם הם לרוב גברים. -‬

1342
01:22:00,700 --> 01:22:03,366
‫- בפועל, הפשע הזה תמיד -‬

1343
01:22:03,433 --> 01:22:07,133
‫- מתוכנן מראש. -‬

1344
01:22:08,400 --> 01:22:12,366
‫- ברגשות תודה והוקרה למשפחת רוזק -‬

1345
01:22:46,733 --> 01:22:49,700
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש.‬